מינורי בחליפה

בניו יורק, שנות ה-80, עוד לבשו חליפות בקורפורייט אמריקה.
כשעבדתי כפרילנסר בכמה מהתאגידים, נצרכתי לאחת.

הבנתי שזו תרבות שאינני מבין בה. לא גדלתי עליה. לא רציתי להיות כמי שחושב שנראה כמו קוז’אק בחליפה, ולמעשה מובחן כמאבטייח ישראלי, או לחילופין – זבן בפוטו 47 סטריט.

כבנה של ריטה –

אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול

הלכתי לבעל מקצוע על ה(שדרה) החמישית שהומלץ על-ידי עמיתים לעבודה, מתלבשים לפרנסתם שסמכתי על טעמם.

מדידות, גזירות ותפירות, חליפת double breasted פסים עדינים בהירים על כחול עמוק מאד, שעלתה מאות רבות.

בשיחה עם רואה חשבון, בנה של דמות עסקית מוכרת, סיפר, שאת חליפותיו רוכש ב- $99, ב- nbo, רשת זולה לבגדי שרד, גיחך על כמה שהוצאתי.

“שימי” אמרתי לו “אתה בגישת רואה חשבון דופק ת’סיסטם: רוכש 10 ב- 99, נראה $19.99.
אני מעדיף ת’גישה שרוכשת אחת, ב- 800 במטרה להיראות 5,000.”

וזאת, בתקווה, כמובן, שלא אראה כשבכ”ניק מתיימר, ששרף הרבה על חליפה לא פוגעת 😆 . 

Share

השאר תגובה