טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב' – שכנוע
סיבות אפשריות לקיום אמונה
הרציונל להתפתחות אמונה –
השאיפה לרתום את הבלתי ידוע נשלט לכוח-על מארגן.
איומים קיומיים
חוסר יכולת, חשש, להתמודד עם איומים קיומיים.
בהתמודדות עם איומים (אלה עם התודעה אמונית-) המאמינים, מניחים, יוצרים כוחות-על מגוייסים לעזרם, שיכולים לאיומים אלה.
מאמינים טוענים את היכולות המיוחסות למושאי אמונה אלה, בישויות סימליות לכדי יישות קוהורנטית אחודה, שתודעה אנושית תאפשר להכילה, לנסות לגייסה, לרצותה בתפילות, נדרים או מנחות, כדי שהיא תטפל באיומים הנתפשים בחיי אדם.
מאמינים אלה מתנשאים, בזים על מי שמושאי אמונתם ישירים ורואים בהסמלות מתוחכמות ואבסטרקטיות, שמייד אחריהן יש המשכי הסברים רציונליים כאמונה נעלית ומתוחכמת יותר מזו הישירה, הנמוכה יותר.
תקוות משנות מציאות
כמיהה של פרסונה החותרת לגייס את התשומות ליירוט יישום רצון חשוב, תקוות משנות מציאות.
בין התשומות ישנן
- רציונליות
תשומות האינטרינזיות, הריאליות והתודעתיות, של הפרסונה המייחלת, שגיוסן ומיקודן להשגת המטרה יכול לעזור לפרסונה לממשה, - אי-רציונליות
תשומות אינטרינזיות, שאלה התודעתיות יוצאות מתחומי האישיות ההוגה, ויוצרות דאוס אקס מכינה, בגרסת המנגנון המחשבתי- דאוס אקס פסיכו-מכינה.
בתצורה זו מייצרים כוחות-על,- או באופן מקורי אישי
- או שנסמכים על תוצרי מדף וותיקים עם ריבוי משתמשים המעידים בעצם ריבוי קיומם על טיב התוצר,
שיעבדו עבור המאמין המגייס – הוא הרי מאמין – ויירתמו לקידום הרצון הנשאף-
המזל, הגול הבא, ציון גבוה יותר, היעתרות פרסונה סרבנית, וכיוצא באלה.
רציונל לשימור אמונה
הסוציולוגיה המקיפה את הסובייקט, השואפת לחזק עצמה, בשאיפה המשותפת להעצמת כוח-על מארגן.
התכנסות ה'לא-זוכרים-למה'. אורח חיים נורמטיבי של הקבוצה המקיפה, השותפה לאמונה, כגורם הזדהותי מעודד, מחזק, ומנחם
כאן הדמיון בין דת לאהדה ספורטיבית, הסוציאליזציה המכנסת.
- פלטפורמה סוציאלית של בניית קהילה משייכת,
- עם ערכים שרירותיים, לא רציונליים, דומים, המשרתים ערכים רציונליים נעלים מהם,
- להשגת ביטחון שמקנה זהות פרט בנטמע בקולקטיב.
לכן, בשל נקודות דמיון אלה, באהדה עמוקה של אנשים לקבוצות ספורט יש מי שקורא לכך בטעות, 'דת'.
דת, התופעה היא לא- שכן מהות דת הוא אורח חיים, המטפל באיומים ותקוות,
שגם מתועלים ליישום ספורט ואהדה ספורטיבית,
ולא רק מטפלת בזיהוי סוציולוגי על מצע ספורטיבי.
רציונליות שלא הגיעה לפרקה
(אמירה בעייתית ככל שתהא, אני מתייחס למאמינים כ-) בעלי בגרות רציונלית שלא הגיעה לפרקה.
(אמפירית, מניסיוני הבהחלט לא מדעי) מי שנטש אמונה, נפרד מפרקטיקה מיישמת מסיבותיו המסוימות והאפשריות המגוונות.
אותו 'מתפקר' לא נפרד מפרקטיקת מכניקת המחשבה; ישנו ייחול לכוח מסדר, מארגן, משגיח ואחראי.
כך מצפה ממנו שישמור על מידה יציבה של אמוניות, ויטה את הפרקטיקה לאפיקים חליפיים אחרים.
לקריאת:
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד' – משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה' – אבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו' – תרבות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז' – התמרה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח' – החטא הקדמון
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט' – אמונה מסייעת
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י' – הסתייגות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י"א' – אישית
