משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
פתטיות
בין יתר התנהלויותיי החביבות (עלי, כן*?) –
תחביב? עושה זאת למחייתי, גם אם לא לפרנסתי,
ניתן למנות את 'תרגול יכולת הפניה', לזרים.
לעקוץ ולסגת.
המטרה – יצירת, הצתת אנרגיה, להם, עוררות, ריגוש, חיוך, בעיקר לי.
עובד ב-נניח 80% מהמקרים,
- ב-60% גורם לאנרגיה חיובית,
- ב- 20% שלילית,
- 20%, סתם, אדישות.
מנצל את העובדה שאימה סוציולוגית שורה עלי במתינות יחסית.
עמית לקפה, שנחשף להתנהלות זו
פניתי לקבוצת סמי אנונימיים – כלומר מכיר את חלק מהפרצופים מהֶקְשֶר הקפה, מחוץ לסיטואציה, אזהה אולי שניים – מתמקייד בזה שמדבר באותו רגע, מחכה לפהפוגתו ומשחרר: 'תתייחסו אליו ברצינות יש לו mykita' בהחווי למשתתף מסויים. נוצר תת-שיח בן 3 דקות שאני עוזר ללבות בקטנה, על משקפיו, ואני פורייש.
קורא לה stirring up shit,
איריס- פתטיות,
אני – הצקה.
* 'בקטע מודע, כאילו?'
