אימה סוציולגית: החשש, האימה, שחתירה להתנהלות נורמטיבית נתפשת לא תצלח, מכתיבה התנהלות לא נוחה לסובייקט.

תרגול יכולת הפניה

פתטיות

בין יתר התנהלויותיי החביבות (עלי, כן*?) –
תחביב? עושה זאת למחייתי, גם אם לא לפרנסתי,
ניתן למנות את 'תרגול יכולת הפניה', לזרים.
לעקוץ ולסגת.

המטרה – יצירת, הצתת אנרגיה, להם, עוררות, ריגוש, חיוך, בעיקר לי.
עובד ב-נניח 80% מהמקרים,

  • ב-60% גורם לאנרגיה חיובית,
  • ב- 20% שלילית,
  • 20%, סתם, אדישות.

מנצל את העובדה שאימה סוציולוגית שורה עלי במתינות יחסית.

עמית לקפה, שנחשף להתנהלות זו
פניתי לקבוצת סמי אנונימיים – כלומר מכיר את חלק מהפרצופים מהֶקְשֶר הקפה, מחוץ לסיטואציה, אזהה אולי שניים – מתמקייד בזה שמדבר באותו רגע, מחכה לפהפוגתו ומשחרר: 'תתייחסו אליו ברצינות יש לו mykita' בהחווי למשתתף מסויים. נוצר תת-שיח בן 3 דקות שאני עוזר ללבות בקטנה, על משקפיו, ואני פורייש.
קורא לה stirring up shit,
איריס- פתטיות,
אני – הצקה.

 


* 'בקטע מודע, כאילו?'

Share

השאר תגובה