יורד לאנגולה, לעבודה.
מסוג המקומות שרוצים הרבה זמן, הליך הגיוס ביחס הפוך למשך ההמתנה, ומדהים במהירותו.
בז'אנר התעסוקתי הזה יודעים מתי יורדים, לאן ולְמה.
כל היתר נזיל, מתי, עולה, מה עושה, למה, עד מתי – הכל נזיל.
מזהירים אותי מאבולה.
ואני מציין את ההתניה האנושית להתייחס למקסימום הנזק האפשרי ופחות לסבירות התכנותו.
אנחנו, דומיי ואני, אשכנזים מתנשאים, חסרי אמונה, נטולי אינטליגנציה רגשית שכמונו, מתים משומנים בדם, סרטנים, לב. לא שמעתי על איש ממכריי, ולו הרחוקים, שנפגע מאבולה.
