התכנסות פנימה

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

דיקמן כף נעלייםמבחין בתופעה, שלרבים ממכריי גירויי החיים, כבדים, קשים, להם מנשוא.
התכנים האופפים אותם מאיימים על שלוותם המעורערת.

נראה לי שבהשוואת האנרגיה שהייתה לאותם אנשים בעבר לזו הנוכחית- פחות.
הרבה פחות.
הם בהליך התכנסות.

כך מבחין, שרבים מהם מפנים את תשומותיהם, ההולכות ופוחתות, הרצות ומתמעטות, לדחיקת ראשיהם פנימה אלי ישבנם.

הי הי הי, אל תיעלב לי, לא הצבעתי עליך, לא אמרתי “את/ה”.

יש מי שהסתגרו בגטאות שכונותיהם, ספונים בבתיהם, וממעטים לצאת וולונטארית. אם לא ממש חייבים.

נוספים, חדלו לקרוא עיתונים.
נוסעים לחו”ל עם מעקות מגוונים.
יש מי מידידיי ה’מגיף את תריסיו’ בכל עת של ‘עוררות (בעצם נפילה) רגשית’.
אחר, נערץ, אצלו התהליכים שקופים, בעצם התהליך של תחיבת ראשו לישבנו אף הזמין מחוצלארץ כף של נעליים, חשמלית, נטענת, נוצצת, שתעזור לו לתחוב את אזניו שנתקעו, רחמנא ליצלן, בחוץ, פנימה.

ואני תוהה, האם זה הגיל או מוראות החיים?

כשיסיים, ינקה, יחטא, לבקש שיעביר אליך?
אפשרי הגטו, המעקה, התריס, הכף.

Share

הערות? אשמח לתגובתך