חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
"מה חדש, יאירי?" אמי הייתה מתעניינת,
בשלב בו הייתי כבר מבחינתה "דוב זקן", במחצית הראשונה של העשור החמישי לחיי.
"אין חדש" הייתי עונה, תדיר.
"אין חדש, זה טוב" הייתה מתנחמת.
"אמא, בגילך – זה אולי טוב.
בגילי 'אין חדש' אלה הן חדשות רעות."
ברמה הלאומית, בישראל, פעילויות האפטר-שואה מטפלות בפיתוח, טיפוח, שימור והעצמת הטראומה,
בעוד שברמה האישית היינו נוהגים אחרת לטפל בטראומה.
חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות
לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.
אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.
מיונים ממין אחרקורות חיים, כמבחני בגרות,
כגורמים ממיינים מחד ומנבאים השתלבות פרודוקטיבית במקום הלימודים או העבודה הבאים
הם סוג של מדיה הולכת ונמוגה.
למה?
ההסבר פחות חשוב, ולא בהכרח מתקף או מפריך את האמירה. להמשיך לקרוא דה-פרגמנטציה
ברור שהִתֲרבות המקצועות ותתיהם החל מהמאה ה-20 הואצה בסדרי גודל שונים מכל ההיסטוריה האנושית שקדמה לכך.
הדעה הרווחת שההתמחות המקצועית הולכת ומתגברת ככל שנוצרים תתי מקצוע נוספים שלא היו ידועים קודם, ככל שלא היו רצונות לצריכת תוצרי מקצועות אלה (- לא צורך, צורך זה להשתין.) להמשיך לקרוא הנגשה מקצועית
תל אביב, יולי, צהריים. בוהק גיהנום. חם רצח. לח מוות. בִּתי ואני יוצאים מהמרפאה, לאופנוע. הכלי רותח, המתכת על סף התכה. היא מתכוננת נפשית, שישבנה יבעבע תחת מגע המושב. יש לו, לישבן ולה ניסיון.
באופנוע מימיננו דמות מתכוננת לנסיעה. לובש מעיל רוכבים כבד, עוטה אפוד זוהר מעל המעיל, גורב מגיני ברכיים של רולר בליידס, חובש קסדה תקנית מלאה, כסה ידיו בכפפות (או כפף אצבעותיו בכסיות- מה לelef עזאזלים הפועל לעטיית כפפות ייעודיות משובחות?) ללא קשר לחום, גם בחורף, כזה מיגון לא ראיתי בחיים. להמשיך לקרוא מינורי בבטיחות הדעת
התממשקתי עם רבים שהעידו על עצמם, 'הייתי כך, השתניתי, נהייתי אחרת'.
נחשפתי למעט מאוד אנשים ששינו סט תפישות והתנהגויות הנלוות אליהן באופן משמעותי. [סתאאם, לא נחשפתי לכאלה כלל].
שמעתי יותר משחוויתי, עדויות עצמיות "השתניתי".
עדות זו, מעידה על להמשיך לקרוא השתניתי
נעמי, סמנכ"ל בחברה עסקית חשובה. אחראית על משאבי אנוש. בפרשנותה הפרקטית את תפקידה היא אחראית על פרוצדורה, ביורוקרטיה, אדמיניסטרציה, על שלל ומכלול היבטיהם.
בין המתממשקים עם פועלה, יתקשה למצוא מי שיאשימו אותה בחמלתיות יתר או בסתם 'אנושיות', כשהיא מטפלת בסוגיות אנוש. בירו-מכניסטית. גם בתגובותיה הרגשיות.
גילוי נאות וסיוג: בתגובותיה כלפיה סוגיות אקסטרינזיות. תגובות שעוסקות בה ישירות, מחלצות הבעות, מלל ומעש על מצע רגשי מובהק. להמשיך לקרוא מינורי במשאב האנושי
מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא בעליהם של חידושים טכנולוגיים. לא סתם רוכש, חמוש באידאולוגיה יישומית אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשגרסת הפשרות יוצאת, מעגלת הפינות, במותג נחות מעט, אחרי הקנאק של הורדת המחיר – אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – בקצה, באבסורד
