חילופי שלטון בין תפישות

תפישת רוב האזרחים היא קונסרבטיבית,
הם אינם ליברלים בהתנייתם ההצבעתית,
אלא שמרנים במידת אדיקות שונה על המנעד.

להערכתי, רוב מצביעי 'שמאל' אינם ליברלים אלא קונסרבטיבים המצביעים שמאל מסיבות מקומיות- תועלתניות, סוציולוגיות שלא מתפישות עולם ליברליות.

הציבור קונסרבטיבי, בהתנייתו,
שואף לשלטון קונסרבטיבי, תואם.

שלטון קונסרבטיבי שמימין לציבור שלו:

• מחזיק בכוח
• או נדון להחלפה בבחירות דמוקרטיות.

חלק קטן מציבור, בעיקרו קונסרבטיבי שנפגע מהתנהלות שלטון קונסרבטיבי יכול 'להעניש' את השלטון השמרניי, ולהצביע ל'שמאל'.
אם יש מספיק מתהפכנים כאלה- אזי 'שמאל ליברלי', יעלה- לתקופה קצרה.

אותו ציבור מתהפך יחזור לאיזור הנוחות התפישתי שלו, למפלגות ימניות.

כך, בדרך כלל, שלטון יהיה קונסרבטיבי,
לאורך זמן, ישמור על שלטונו אם

ידבר בערכים קונסרבטיבים מימין לעיקר בוחריו,
ויפעל מעט יותר ליברלי ממה שהציבור שלו דורש.

רציונל

אין דבר כזה 'ליברליות, יש שמיטה של רעיונות שמרניים.

האנושות נעה לא ליניארית ולא ברציפות מיותר מוניות-לאומנות, לפחות.

אנשים לא משתכנעים לאמץ רעיונות חדשים, אלא נטמעים אליהם, תוך קבלת ספיחת תחושת ערך מיישום קולקטיביסטי.

יישום

זה מה שנתניהו עושה, מרקל עושה, ציפראס, כל שלטון ימני שמצליח לשמור על עצמו על ציר זמן: מלל קונסרבטיבי, מדיניות ליברלית יותר.

שינוי

בדמוקרטיה ייצוגית,
שינוי לא קורה בשל 'רצון העם'.
ה'עם' ברובו שומר על תפישותיו,
זה המתהפכנים ה'פרגמטיים', שזזים.