הפגנה: שיעור אזרחות

הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

דעה לא פופולרית – אז זהו שלא

קבלות שבת בבלפור, הפגנות ככר רבין, נפנופי גשרים, ילדים להורים מעורבים וגאים נושאים שלטי מחאה, ביקורות על השלטון, מידת כשרותו, ביטויי מיאוס ממנו, תלונות וטרוניות על שחיתות סיאוב והצרת הדמוקרטיה.

מראה מלבב – 'יותר חשוב משיעורי אזרחות', 'עיצוב תודעה דמוקרטית מינקות' נשמעים משפטים תומכים ל- ומ- הורים מתנאים.

האמנם?

מצרף את הצעתי להבחנה בין לימוד לחינוך.

לשיתוף ילדים בהפגנת הוריהם ערכים רבים; זמן איכות, חווייה, הטמעת ערכים הוריים.

עם זאת מבנה מדיני הוא כה מורכב, נשען על רעיונות מופשטים, אמון, במקרים רבים מתחכך עם מיסטיקה, שרבים מהמבוגרים לא מודעים או מבינים אותו – אפשר להאשים אותי בהתנשאות, וזה ממש בסדר, הואשמתי בדברים חמורים יותר. לקוות, לצפות, לחשוב שילדים נחשפים לדמוקרטיה על ידי ביטויי התנגדות לראש ממשלחה נאשם בפלילים – הנחה מרחיקה לכת.

להבנתי, החדרת מסרים אמוניים, לאומניים, על ידי מבוגרים תאבי סיפוק לתודעות חסרות ישע
היא פדופיליה אינטלקטואלית, תפישתית.
בשונה מפדופיליה סקסואלית, פדופיליה אינטלקטואלית נעשית בידיעה, עידוד, מימון, סיוע חיפוי וארגון חברה אופפת פרט, דת על תכניה, מדינה ומוסדותיה.

הטמעת מכניקה מחשבתית מערערת ומבקרת, היא לימוד. מבורך.

הטמעת מסרים מערערים, ביקורתיים, היא, לדעתי, פחות חמורה מהטמעת מסרים אמוניים לאומניים ועדיין, מבחינתי, מהווה פדופיליה אינטלקטואלית.

קידום חברה שיוויונית פרוגרסיבית הוא שאיפה שיכולה להתפתח בתודעות וחברות ללא קשר ביניהן.

מניח שהמשתתפים בהפגנות עוייני התנהלות השלטון העכשווי נמנים יותר על מי שנוטה יותר להתכנסויות רציונליות.

הילדים נחשפים להטמעה מתוך התכנסות הזדהותית של הוריהם עם רעיונות פרוגרסיביים, כאשר חלקם הם בבחינת מתכנסים נטולי מחשבה עצמאית, יכולת להכיל מורכבות אבסטרקטית כדמוקרטיה ייצוגית, ערעור בקרה, אכיפה, איזונים ובלמים.

ועם זאת כשהורים לוקחים את ילדיהם להפגנות,
אין בכך 'לימוד אזרחות',
אלא, שיעור בהתכנסות הזדהותית, עם הורים שנטמעים בסוציולוגיה –
בכך, הורים מפגינים אינם שונים מבעלי התודעה הדמוקרטית הנמוכה – מפגיני הבעד.

למי שנוטל את ילדיו עם התודעה 'חסרת הישע', שנוחים להתכנסות הזדהותית,
יש יתרון האינטלקטואלי, בכך שההורים מעודדים מחשבה ביקורתית מערערת, כהתנייה, בהמתנה לבגרות אינטלקטואלית שתתמוך בניסוח עצמוני – וולנטרי יותר, לא מוחלט, שכן אין עצמוני לחלוטין – של תפישות פוליטיות, דמוקרטית, יחסי פרט–חברה–ריבון, עיצוב וניסוח תפישת עולם, והטמעה חשובה של ערעור על סמכות מדינית. שיעור חשוב כשלעצמו.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share