תפיסת עולם - צבר ערכים של פרט.

תפישת עולם

אחיזה תודעתית

שלא לומר ‘הגדרה’.

תפישת עולם –
מכלול צֶבֶר ערכים תודעתיים, מקדמיים, מוטמעים ומבוקרים, להתנהלות פרט.

צמצום

תפישה אידיאולגית מוכוונת התכנסות הזדהותית לקולקטיב אופף פרט.

במימוש תפישת עולם קיימת בקרה מתמדת ביישומי חיים.

שינוי תפישתי מתרחש בהתנגשות עם ערך גבוה יותר על סט הערכים, כשבקרה רציונלית מערערת פוזיטיבית תפישה קודמת שמקדמת ערך נחות.

בסיס תפישתי

ערך –
ייחוס משמעות לרעיון, פעולה או חפץ,
על מצע צבר ערכים אחרים
בסדר קדימויות היררכי – חשוב יותר/ פחות/ שווה,
ניתנים לבחינה, ברירה, בחירה*
בהערכתם כתחליף
של בחירה אפשרית או כאובדן נכפָּה.
הן הערכים והן יחסיות ההיררכיה ביניהם הוטמעו חיצונית עם התפתחות תודעה, סביבת גידול, מצע חברתי, מוסדות חינוך ושלטון, של החברה האנושית בהן מקנן הפרט,
כשהערכים מבוקרים רציונלית תמידית בעת מימושם על ידי פרט.

 


* בחירה בין אלטרנטיבות מהווה תנאי הכרחי לבחינה, אם פעולה ננקטה כחלק מתפישת עולם,
או,
כהתניה, רוטינה, מקרה או אילוץ.

תמצית מאפיינים

לכל פרט תבוני יש מערכת ערכים, תפישת עולם,
בין אם מתמלל אותה ככזו, או שקיימת ברקע, כאינסטינקט, כבסיס ל’מערכת ההפעלה’ של הפרט.

לצבר ערכים, יש הקשרים היררכיים ביניהם – סדר קדימויות, עדיפויות.

תפישת עולם הוא רעיון חופן מורכבות פרקטלית.

פרט, אינו פועל בניגוד לתפישת עולמו, מבחירה**.

פרטים פועלים על פי מטריצת תפישת עולמם.

פעולה, כל פעולה, משרתת יותר מערך יחיד.

לכל ערך, כולל במערכת ערכים של שיוויון חברתי, עליונות גזעית, חופש ביטוי, שמירת כשרות או שבת –  אפילו לא בסופו של דבר, אלא במהלכו, יש משמעות פיזיולוגית.

ערך קדוש*** הוא ייחוס משמעות לרעיון, פעולה או חפץ

  1. אין ערעור על קביעת הערכיות
  2. שאין רעיון, פעולה, או חפץ בעל ערך גבוה ממנו.

 


** לאור זאת, אינני מכיר ב-הצבעה אסטרגית בבחירות.

*** במקרי קונפליקט בין ערכים מקודשים, נעשית פנייה למקור, לסמכות שהכריזה על ‘קדושתם’, או למי שנתפשים כמתווכי הסמכות וזמינים לתשאול.

פונקציונליות

תפישת עולם היא***
♠  מפה,
♣  הנחיות תנועה
♥  מערכת ההפעלה
של פרט, כל פרט,
לניווט התנהלותי להגעה ליעדי חיים אופטימליים, לתפישתו.

 


*** אליגוריה לא אינטליגנטית. קורא לכך ‘פרובינציאליות תודעתית’, שכן, דימוי זה מייחס ליישום טכנולוגי עכשווי, לא רלוונטי לפני עשור, ייתכן לא ב-עוד אחד, כמסד הכרתי, כבסיס התייחסותי.

מטריצה, מערכת, צבר ערכים

מכלול, מאֲרג, ערכים בתודעת פרט;
בין הערכים האצורים בתודעת פרט מתקיים סדר מיקום היררכי.
הסדר ההיררכי מבטא חשיבות ערך/ים יחסית לחשיבות ערכים אחרים.

מורכבות

סט ערכים, היחסים ביניהם, מהווה אינסוף אפשרויות במטריצת ‘תפישת עולם’.

מורכבות מטריצה נטענת בממד מורכבות נוסף בהתווסף רובד ערך חדש – מקרה נבחן מהווה צֶבֶר כמה ערכים, מול צבר ערכים שונה.

מורכבות אינסופית זו, היא אקסקלוסיבית לתודעה יחידה(!). כשמאותגרת יציבות רגשית רציונלית, יגדל :mrgreen: .

תיאורטית

בהינתן אבחון מערכת ערכים, מיפוי תפישת עולם, ניתן לחזות פעולות פרט מול גירוי חיצוני, כשהפעולנ נעשית מבחירה, לא כתגובה אינסטינקטיבית.
כך ניתן לחזות התנהלות פרט אחד לעומת פרט אחר מול גיורי זהה, וזאת בשל מערכת הפעלה – קודקס ערכים שונה, על מצע מערכת עיבוד שונה.

[האם בשל זיהוי דומה, בנימין נתניהו מקיף עצמו, מאכלס לשכתו, בחובשי כיפה, האמורים במוצהר, לחלוק ערכים מובחנים היררכית?]

    בשל המורכבות שהוזכרה, לא ניתן ליצור מטריצה התנהלותית.

    having said that, לאחר תשלום מס שפתיים מסתייג זה –

    מעשית

    בשגרת חיים, יומיומית, פרטים חוזים בהתנהלות אחרים, מנבאים פעילויות, ולמעשה מפעילים מבלי-דעת מטריצה ערכית של מי שאנחנו צופים בו, במכניקה אימפרסיוניסטית, המנבאת די בהצלחה התנהגויות של מי שמתממשקים איתם.
    ככל שמכירים אחר טוב יותר, צוברים ניסיון ממשקי איתו, כן ‘חוזים נכונה’, מנבאים טוב יותר את התנהגותו.
    כלומר, פרט מדייק בתודעתו מטריצת ערכי פרט אחר.

    התנהלות חורגת מסט ערכים

    בבחינת פעילות פרט, שנצפה מתנהל באופן שונה מהכרזתו או מאבחון חיצוני של צבר ערכיו, ייתכן ש

    • המתנהג נאלץ, לא בחר את הפעולה מתוך ערך/
    • הפעולה ננקטה בהשפעת ערך גבוה יותר משנצפה שגויות על ידי הבוחן/
    • אבחון מטריצת ערכי הפרט הנסקר – שגוי/
      • סדר הקדימויות אובחן שגוי/
      • מכלול ערכים צבור תומך, ייחוס לערך נמוך יותר חשיבות גבוהה יותר להפרת ערך חשוב מקדמית עליו הנסקר בחר לוותר.
        בהינתן בחינת פעולה מסוימת, ייתכן שפעולה מטפלת במימוש ערכים שערכם הנצבר בתודעת פרט גבוה יותר מאשר הערך הגבוה ביותר בערך אלטרנטיבי, שלא הניב פעולה.

    יציבות, מוצקות תפישת עולם

    תודעות נבדלות, בין היתר, במידת הצמדותן למטריצת תפישת עולמן:

    • התפתחות, ‘הִסָגרות’ על תפישת עולם שונה על ציר זמן התפתחותי בין פרטים,
    • איכויות תודעתית פיזיולוגיות שונות,
    • מקורות השפעה על תפישות עולמם,
    • רמת דומיננטיות של מרחב גידול הורי לעומת סוציולוגיה מקיפה,
    • סוכני חינוך או נציגי שלטון שונים.
    • רמת בקרה רציונלית על סט תפישות משתנה בין פרטים,
    • אינסטינקט היטמעות בסביבה ערכית/ שימור מאפיין אישיותי הוא סוג של ערך בתפישת עולם שמטשטש מובחנות מטריצה,
    • מורכבות התנגשות צבר ערכים אחד בצבר אחר,
    • פרשנות בוחן חיצוני למטריצת פרט עלולה להיות מוטעית. בכל מקרה לא ניתו לדיוק וממילא לא לחיזוי מושלם.

    ערכים על ציר אנכי, אופקי

    ורטיקליות ערכית – ערכים יחסיים

    בהיררכיית ערכים, בהם ערכים גבוהים/ נמוכים מאחרים, ערך שצמוד לפעולה מסויימת גובר על/ ניגף מפני ערך נמוך/ עליון ממנו, בהתאמה.

    מי שחס על חיות יתאפק מלאכול נקניקיה שמסבה לו הנאת טעמים.

    לאטרליות ערכית – ערכים בעלי שווי דומה

    ישנם ערכים המוגדרים מראש כשווים; מדינה יהודית דמוקרטית.

    ערכים ‘שווים’ סותרים את התפישה [שלי], שסט ערכים הוא היררכי.

    יישוב

    במקרה של התנגשות ערכים בין ערכים המוגדרים כ’שווים’, המחליט על נקיטת פעולה שאמורה לברור איזה ערך ימומש ואיזה ינטש, מקבל ההחלטה ייטה לערכים אחרים המעורבים בפעולה, ויחליט בהתאם למשקל המצרפי שהוא מייחס להם.

    מקור

    מי שמראש מתייחס לערכים לאטרלית – באופן נטול היררכיה יחסית ביניהם, מייחס להם חשיבות זהה, משרת ערך אחר, שמבחינתו, נעלה על שניהם.

    כש’בעל תפישת עולם’, מכריז במלל או במעש על ערכים עם שווי זהה,
    הוא בעצם מצהיר שהוא שומר לעצמו את הזכות לפעול לאור ערך אחד או אחר בהתאם לשיקול דעתו מקומי או זמני.

    כך, פרט מאפשר לעצמו בחירה לפעול בהלימה עם ערך אחר – מימוש סנטימנט כלשהו, שצירופו לערך בו בחר לפעול מטה את הכף למימוש הערך הנבחר לעומת הערך הננטש.

    לתפישתי

    הצהרה על ערכים בעלי ערך זהה במדרג, שקולה ל’מזגזג’ בין ערכים, מי שמטילים ספק ביושרתו ובכשרות מהלכיו.

    ערך-על, אֶל, אַל

    אם תפישת עולם היא סט ערכים מונח על סקאלה היררכית ורטיקלית, מתבקש אבחון, מהו הערך העליון, אותו ערך, שמעליו אין ערך גבוה יותר.

    מתבקש, שמקור הערך הוא הערך העליון.

    כן ניתן לחשוב, שהערך הגבוה ביותר בקודקס ערכים הוא הערך המתחזק את היררכיית שאר הערכים, שכן, יתר הערכים תלויים בו.

    אֶל – הטייה אמונית

    קיום האל, כוח עליון מארגן, בגישה אמונית, הוא מקור כל הערכים ומתוך כך הוא הערך העליון.

    תחת האל נמצאים שאר הערכים.

    נציגי האל ממוקמים אחרי ערך האל.

    בממלכות עתיקות מלך = אל.

    מלכים מלכו בחסות האל.

    בהמשך החלה הפרדה בין דת לממלכה. נוצר מתח ונותר בין דת למדינה על מי היא הסמכות המנחה היררכיית ערכים.

    עם היווצרות מודל ה’מדינה’, המתח בין המלך לבין הסמכות הדתית יושב על פי רוב באמצעות קונסטיטוציה.

    חיי אדם מוקמו היררכית מתחת לערך האל, נציגיו השלטונים;

    • יש ציפייה שאזרחים המוסדות השולטים אחרי ערך האל,
    • בסמכות הממלכה, הכנסיה ובהמשך המדינה, להפקיע חיי אדם,

    על ‘ברואי’ האל, אזרחי המדינה, נאסר ליטול חיי אדם אחר, אלא אם נעשה בשליחות האל, מוסדות דת, או המדינה.

    חברות דתיות וחילוניות, קבעו את ערך חיי אדם כערך עליון, כ’קדוש’. מעל קדושה זו, שאמורה להישמר על ידי עמיתים לאמונה ולמדינה, ישנם אל, מדינה.

    הערה: בהנחה שאין אלוהים, הציווי הדתי נוצר כדי לשמור על סדר חברתי, בהנחה שהיררכית בני אנוש מגיבים ל

    • כוח עליון האל, הבטחות לגן עדן ואיומיו בגיהנום לסוטים מחוקותיו,
    • הנציגים הארציים של האל והמדינה האוכפים את מרותו בכוח הסמכות הקהילתית שניתנה להם באמצעים פיזיים וכלכליים,
    • ורק לאחר [במובן ההיררכי] מכן יותר שיקול דעת רציונלי של פרטים.

    אַל – רציונליות

    על ציר זמן, פְּרָטי המין האנושי, העלו את ערך חיי אדם, בהתפתחות אבולוציונית תודעתית; ככל שהאנושות מתקדמת, נעשה מאמץ רחב ועמוק יותר לשמר חיי אדם, כשהאיסורים וההגבלות להפסקתם על ידי אחרים הולכים ופוחתים.

    חריגות מעליונות ערך זה במדרג ערכים, מתקיימות במקרה יחיד נתון לתנאי:

    חריגה
    ערך חיי אדם מאבד ממיקומו כערך עליון מוחלט, כאשר אלטרנטיבה לאובדנם היא אובדן חיי אדם אחר.
    תנאי
    כאשר ריבון, קולקטיב חברתי, מאפשר חריגה זו, כב-
    מלחמה, פשע כנגד חיי אחרים או הקולקטיב עונש מוות, המתת חסד וכיוצא באלה דוגמאות.

    ערכים מוחלטים

    ערכים שפרט תייג כבלתי ניתנים לבחינה מחודשת.

    אופייני לערכים מתוזקים על פרטיים אמוניים.

    ערכים אמוניים אלה יכולים להיות נחלתם של פרטים שהדירו את האל, ומתייחסים למדינה כערך עליון מוחלט.

    רציונליות מבקרת באופן מתמיד ערכיות.

    מקור ערכים, תפישת עולם

    מערכת ערכים אצל פרט היא תמהיל

    • שמוטמע מינקות,
      • באמצעות ההביטאט, סביבת גידול, הורים על פי רוב,
      • התמהיל האנושי האופף, סביבת חינוך, סובבת ומוסדית כסוכני חינוך, חברה ודת,
    • השפעות עליה נספגות בבגרות,
      • באמצעות מרחב מחיה סוציולוגי עוטף פרט,
      • וכן באמצעות מוסדות- גופים סמכותיים המקיפים את הפרט, סוכני חינוך דת ממשל,
    • ומבוקרת רציונלית, תבונית, באופן מתמיד
      • תוך כדי התנהלות מול אירועים שהמציאות מזמנת,
      • בהערכת מכלול סט תפישות, עצמונית.

    ייחוס אמת

    בשל יחסיות ערכים, דינמיות מצבים, מאורעות, תפישות והערכות, לא ניתן לייחס אמת לערך.

    מתבקש לייחס תקפות ליחסיות בין ערכים – ערך חיי אדם גבוה מערך חיי חיה.

    ייחוס ‘ערך אמת’ היא תפישה דתית שמייחסת לקיום כוח עליון מארגן ממשות, ומתוך כך ‘אמת’ לקודקס ערכים נגזרים ממקור אלוהי.

    תפישה רציונלית מייחסת אמיתות לקיום, או איון, של ערך נתפש כלשהו.
    אין אמיתות לערכו.

    שוני אדם מבהמה

    לכל תודעה מערכת ערכים.
    גם לאורגניזמים נחותים תודעתית מאדם, יש ברירה בין ערכים.
    ברירה זו מוגבלת לברירה בין חלופות פיזיולוגיות, מיידיות ונטול תמלול.

    מותר אדם מבהמה, במובן המבדיל, השונה, נטול ערכיות, הוא בברירה בין התנהלויות ש

    • אינן [ישירות] בטיפול מיידי,
    • ומתייחסות לברירות אבסטרקטיות, תפישתיות, שאינן מוגבלות לתפיסה פיזית, גם אם תמיד יש להן השפעה פיזיולוגית, רק שייתכן בטווח שאינו מיידי, או שאינו ישיר.

    תפקיד תפישת העולם

    ניתוב פעולות האינדיבידואל,
    להתכנסות פרקטית
    בהיבטים אישיים, חברתיים ומדיניים
    לחיי שיתוף מקדמים אותו אישית עם ומול עמיתיו.

    תפקוד

    תפישת עולם נובעת מתמהיל אישיות הפרט עם

    • יישום,
    • התכנסות.
    יישום

    זיהוי הפרט,
    את טובתו הפרקטית לאור סט הערכים הטבוע בו,

    לאור

    התכנסות

    לתפישות ערכיות
    מוטמעות מינקות
    ומאומצות בבגרות, סוציולוגיות, תרבותיות.

    מגוון תפישות עולם

    תפישת עולם אישית

    סט ערכים של פרט בנוגע להתנהלותו, במרחב אישי, חברתי, מדיני, אמוני, לאומי.

    תפישת עולם פוליטית

    סט ערכים בהקשר מבנה חברתי המנהל היבטי חיים, כ-מדינה.
    בין יתר הנושאים יש דגש על יחסי פרט–מדינה,
    בעיקר על המתח הנוצר בדרישה להקצאת משאבים של פרט ושל מדינה בקידום והגנה הדדיים אחד על האחר.

    מבנה חברתי הוא עצם נטול תודעה אנושית. גם אם האנשתו רווחת, היא מופרכת.
    חיכוך בין תודעת פרט לבין עצם ערטילאי זה מתבקש.
    גוף אמורפי זה פועל, בפועל, כסינתזה של ערכי שלטון עכשווי, חוקים, ונציגי הקולקטיב המפרשים את היבטי החוקים והמנורמות המקובלות.

    פרטים נבדלים ב–

    • רמת, עומק, היקף האחריות
      • של פרט למדינה,
      • של מדינה כלפי הפרט,
    • השוני, ה’איך’ מתבטאת אחריות הדדית זו,
      • בין פרט למדינה,
      • בין קברניטי מדינה לפרט.

    דת

    מהווה מקור אוניברסלי לתפישת עולם קונקרטית על פי קודקס דת מסויימת, המושתתת על הנחלת סט פרדיגמות, אמונות, וערכים מקודשים.

    על סט זה חל איסור ביקורתיות.

    בסיס האיסור הוא האמונה בהיות הריבון (האלוהי, ברוב הדתות) מקור החיים והסמכות.

    לאומיות

    היא מקור אוניברסלי לתפישת עולם, בה טובת מכלול פרטים מתבטאת בהתאגדות זהותם לבני לאום,
    המדינה אותה יצרו, המהווה ערך עליון,
    כשעל אינדיבידואל לשרת אותה.

    למדינה קודקס חוקים. בדומה לדת, יש השואפים – וביניהם נטולי אמוניות דתית, השואפים להגן על המדינה, עגן חוקים אלה כ’חוקי יסוד’, בלתי ניתנים לערעור.

    תבוניות, רציונליות

    בתפישת עולם רציונלית
    ישנה מערכת הקשרים לוגיים בין מרכיביה,
    שתכליתה קידום האינדיבידואל בעל תפישת העולם.

    עדכון תפישת עולם

    מערכת ערכים, כתשתית, עשויה להשתנות על ציר זמן.
    עם זאת, שינוי בצבר ערכים, על פי רוב, הוא בקטנה, מזערי, בנדירות:

    • סטייה מתפישת עולם, מקומית – על פי אירוע חולף שפרט זיהה מסיבות זמניות, מקומיות, חולפות, שעליו לנקוט בשונה מסט ערכיו המאופיין,
    • מקרים, בהם סביבת פרט מייחסת לו ‘חוסר יציבות’ בהתנהלותו, שלא כדרכו, באופן יחסי גבוה יותר מהנורמה הנתפשת כיציבה,
    • הערכה מחודשת של תפישת עולם, שינוי צבר ערכים יסודי,
      מקרים נדירים אף יותר, בהם פרט ‘חוזר בתשובה’ לסט ערכים שמרני, קיים,
      או ‘חוזר בשאלה’ לסט ערכים משוחרר יותר.
      הערכה מחודשת היא תהליך הכרתי, ביקורתי מתמשך.

      • שינוי גדול משמעותי נעשה, בדרך כלל, בעקבות טראומה מטלטלת.
      • השינוי יכול להיעשות לאור הצהרת פרט על הכרה, הבנה חדשה שספח.
        משער שנדיר.
      • הייתי מחפש את הגורם המטלטל אישיותית שאחראי לשינוי המטריצה.

    פרט או גוף עשויים לפעול באופן שנתפש כשונה ממערכת ערכיהם האופיינית:

    • פרשנות חיצונית שונה, שגויה, להתנהלות/ לקודקס ערכים,
    • נעשה שינוי, ייתכן זמני מקומי, במערכת הערכים, בעקבות הפעלת בקרה רציונלית של הפרט שהתנהג באופן שונה..

    מערכת בקרה תבונית פועלת תמידית,
    במודע או ברקע
    על פי תפישת הפרט את מימוש קידומו האישי, ובכך מבססת, מכיילת, מעדכנת את ‘תפישת עולמו’.

    נבדלות תפישת עולם

    [בין היתר] פרטים שונים מאחרים ב-

    • מבנה אישיותם כבסיס לקיום ותחזוק מערכת הערכים,
    • מערכת ערכים שהוטמעה בהם בסביבת גידולם ההורית חינוכית,
    • מערכת הערכים שנספגה בהם במבנים חברתיים המקיפים אותם,
    • וכן במנגנון הבקרה שהם מפעילים על מערכת הערכים בהתממשקותה במציאות –
      • מידת הוולונטאריות בהם הביקורתיות נעשית לעומת הצמדות למערכת ערכים קיימת – מידת אדיקותם לשימור מטריצת הערכים, או מידת ביקורתיותם לבחינתה,
      • מהו כיוון הסקתי יישומי נלקחת הבקרה.

    תפישת עולם ‘עצמאית’

    תפישת עולם מונחלות לכל פרט באמצעות סביבתם וסוכני הטמעה.

    אנשים נבדלים גם במידת הקצאתם משאבי תודעה

    • תמלול
      ומתוך כך

      • תיקוף
        הסכמה מתכנסת,
      • בקרה ועירעור
        הפרכה מפרקת.

    על תפישות שתווכו אליהם והונחלו על ידם (כלומר, תודעתם 😉 ).

    הסכמה מתכנסת

    נראה, שמסיבות אבולוציוניות רוב האנשים מקצים תשומות מנטליות, ל’הסכמה מתכנסת’;
    קל יותר, מתגמל, ‘כבר נמצאים שם’, זהירות מאימת שבירת סדר קיים, מניעת אנרגיה לעומתית מתעמתת.
    קונפורמיות כיסוד קיום חברתי.

    כך, בהינתן קונפליקט בין ערכים לתפישתם את ‘קידומם’ בסיטואציה מסויימת, הם פונים למקור סמכות שיכריע.
    מקור סמכות עשוי להיות, הורה, דת, רב, מנהיג, מורה, פסיכולוג, חבר.

    הסכמה מתכנסת זו, חיפוש ההכרעה הערכית במקור חיצוני לפרט הוא מקור השמרנות הקיומית,
    אם כי, לעתים נדירות יותר, חיפוש חיצוני זה יכול להוביל לתפישה רדיקלית של פרט.

    הפרכה מפרקת

    התנייה לבחינת תפישה והפרכתה, כיסוד קיום תפישתי.

    תפישת עולם ‘עצמאית’

    כנראה, שאין גיבוש סט ערכים משמעותי,
    שהוא תולדת מערכת ביקורתית מתמדת
    השואפת לפירוק ערכים קיימים,
    ובניית הקשרים היררכיים בין הנותרים,
    באופן עצמאי לחלוטין.

    טכנית, לא ייתכן, אדם גדל בסביבה ותודעתו מתפתחת מלידתו כשהוא מוקף בסוכני ערכים המרכיבים תפישת עולם.

    עם זאת, ישנה נטייה לאמץ ערכים ממקורות חיצוניים, תוך בקרה מתמדת.

    תיוג ‘תפישת עולם עצמאית’ הוא יחסי, נתון לדיון ובחינה מתמדת, שכן אין לכך הוכחה אמפירית, באיזו מידה פרט מחיל על עצמו ערכים, ובאיזו מידה שונה ומשתנה של בקרה על התאמתם לו.

    פרדוקס תפישת עולם

    ביטויי מציאות זהים,
    מהווים אישוש, חיזוק, הוכחה
    לתפישות עולם נוגדות,
    של פרטים שונים.

    כך יהיו מי שיראו בתופעות זהות כ – 

    קרות תאונה מצערת
    הוכחה לכוח עליון מארגן.
    רציונל מלווה, מטמיע: היה יכול להסתיים באסון גדול יותר: “בנס…”.
    אישוש למקריות כאוטית.
    אין יכולת להסיק לוגית רציונלית.
    ראש ממשלה אפוף חקירות התנהלותיות
    רדיפת ראש ממשלה מצוין, שמטפל במכלול ערכים אמוניים לאומניים, כלכליים, בטחוניים באופן מיטבי. ראש ממשלה בלתי ראוי, שהמשמרתט נפגעים גופי בקרה שלטוניים חוקרים ואוכפים.
    השגת טובין, באופן ‘לא הוגן’
    שמחה בהשגת הטובין. התמודדות עם ערך ‘הגינות’.

    תפישת עולם אמונית

    Share

    14 thoughts on “תפישת עולם”

    השאר תגובה