4. אפקטיביות מחאה
איום על המשך שלטון
שלטון יגיב למחאה אם יחוש איום להמשך שלטונו.
שלטון פועל בהתאם להבנתו את תפישת נתיניו שיאפשרו את המשכו; השתקפות של 'טובת העם', שמאשר ומאפשר את המשך פעולות השלטון.
שלטון מעדיף שנתיניו ישלימו עם פעולותיו בהתאם לתפישתו את טובת המנהיגים, באופן שמתווך אידאולוגית כ'טובת העם'.
ממשלה לא 'אוהבת' מחאות. זהו סוג של פרומו טרום בחירות, על חוסר שביעות רצון מהתנהלותה.
ממשלים ושיטות ממשל נבדלים (גם) במידת התנגדותם וטיפולם בקונספט מחאות, ובמימושן הקונקרטי.
שלטונות עוקבים בדריכות אחר מחאות במטרה לראות , להעריך ולחזות האם בין המוחים ישנה מאסה קריטית שתאיים על המשך שלטונו.
המחאה בצרפת על העלאת מחיר הדלק הייתה אפקטיבית מפני שכללה רבים מתומכי השלטון.
במשטרים דמוקרטיים שמאפשרים מחאות, בהפגנות נגד הממשל השלטון עוקב בעיקר אחרי התנהלות תומכיו; סחף בהשתתפותם במחאות מסמן לו אפשרות איום משמעותי על אובדן השלטון.
בשם אומרם
שאלתי את אמיר השכל 'האם הפגנות עוזרות'.
השיב באריכות, לשאלה אחרת.
לתפישתי הוא מסייע להשארת הנושאים בתודעה,
ובה בעת מהווה הוכחה לחוסר הקשר מחאה – תוצאה.
ברק כהן אמר שתפקיד הפגנות הוא מניעה של רצון שלטוני, גם אם לא ניתן להוכיח קשר ישיר.
אהבתי.
האם הפגנות ומחאות עזרו להפסקת הלוחמה והחזרת חטופים?
לדעתי הפעילויות השאירו את הנושא בתודעה.
מה שהחזיר את החטופים הייתה ההחלטה של טראמפ עם יכולת לכפות אותה על הצדדים.
על אף שטראמפ ו-וויטקוף מעידים שהמחאות נגעו לליבם – נשמע נעלה ערכי, מי הפראייר שמייחס לשועלי נדל"ן כאלה החלטות רגשיות? – אני לא מייחס את הפסקת הלוחמה והחזרת החטופים להפגנות.
אני מייחס את התוצאות למערכת האינטרסים של מי שכפו את ההסדר ומי ששיתפו איתם פעולה.
אני מסכים עם תומכי הקואליציה: הפגנות לא צריכות 'לשנות', גם אם אני רוצה.
בדמוקרטיה מיעוט לא יכול לאלץ רוב.
בדמוקרטיה יצוגית שינוי מדיניות ממשלה נעשה בקלפי.
קראתי, הזדהתי
עצימות הגדרה נכונה.
פעם בשבוע בבגין? תחושה שלך