תמונת מצב

בעמוד הפותח של הדה מרקר מ- 20/11/2013, ארבע כותרות לכדו את עיניי, צירופן שמצטבר לתפישה וותיקה על מגמות חברתיות כלכליות:

1

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, המידע נגיש לכל. הידע עבר סוציאליזציה.
כתוצאה מכך, הידע איבד את ערכו שהיסטורית, עד לאחרונה, המחזיק בו וביישומיו הנגזרים, גזר פרמיות על הידע שאצר והשימוש בו.
בעולם השואף לכלכלה יזמית, יעילה וחופשית, מי שחולש על תשתיות המונים, במקרה זה- תשתיות מידע גלובליות מממש ערך בשיעורים קיצוניים.

2

כתוצאה מאובדן ערך הידע, המחזיק בו, מעמד הביניים, לא רק בארץ, בכלל העולם שכולל מעמד ביניים, עובר הליך קוועצ'ינג, שיטוח, התכנסות לתוך עצמו, כלפי מטה, ונטמע ברמות ההכנסה הנמוכות. כמו החקלאים שהיוו כוח עבודה לבעלי האדמות, כמו הפועלים שהיוו כוח עבודה לבעלי המפעלים, כן בעלי ההשכלה שנהנו עד כה מערך הידע ויישומו שאצרו.
כך, קָטֵן הפער בין תחתית ההכנסה לבין תקרתה, המהווה רצפה לשכבת ה'קרובים לתשתיות',
וזאת בשל היות הידע וההשכלה בהליך הנגשה מואץ.
כך, המפיקים תוצרת באמצעות הידע, מי שנחשב מעמד הביניים- האינדיבידואלים הופכים לברי תחליף. בקלות, ובכך נטמעים עם הפרולטריון לכדי משחה אחודה.

3

לארגונים, התאגדויות תעסוקתיות- בהשלכה להתנהלות מוטה סוציאליזם, קשה לשרוד בעידן של שוק חופשי בהליך שכלול מתמיד, בו התעשיות המסורתיות מצמצמות שולי רווח.
מניח שקושי השרדותי זה מתהווה בעיקר בשל התנהלות המתעדפת את ערכי הסולידריות התעסוקתית על ערכי הרווחיות, יעילות תפוקתית, המתעלמת ממגמת מיקסום הרווחיות העכשווית, שבמאה ה-20 איפיינה חלק קטן יותר מהכלכלה.

4

המעמד הבינוני, מי שחש את ההרעה במצבו, במקרה זה הפרטים חברי הארגונים, מתקוממים מול מי שמאגד אותם- שכן מבחינתם, אוגדנים אלה מהווים מעמסה תקציבית, לא ממלאים את תפקידם כמעצור מפני החולשים על התשתיות, ולא פועלים על פי הציפייה.

בצמצום

הערות

1. ביושר איננטלקטואלי, ניתן לראות בפוסט זה את פרשנותי הסובייקטיבית לאוסף, נקודתי, כמעט מקרי של כותרות, שמחזקת פרדיגמה רעיונית שאוחז בה זה מכבר ואונס באמצעותה את הגירוי.
2. לא מייחס ערכיות למצב- זה תוצר התפתחות אנושות, שבה כעת, בשני העשורים האחרונים, נמצאת תפנית.
3. להליך אבולוציוני גלובלי זה לא רואה, עדיין,
   1. מענה סביר או קביל,
   2. מסלול התפתחות- לאן ימשיך.
4. מקווה שתחזיתי הקודרת– שגויה.