יושר אינטלקטואלי, משאב בנדירות, לא כי יש בו מחסור, מפני שאין לו ביקוש

יושר אינטלקטואלי

אחיזה תפישתית

ניסוח תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, במנותק מהשלכות אישיות.

נדירות

"יושר אינטלקטואלי נדיר,
לא בשל מחסור בו,
אלא, כי אין לו ביקוש."

ערך נדיר-

  • לא בשל היותו מועט,
  • הביקוש  לו נמוך.

הסתייגות

לסובייקט יש רק את כליו התודעתיים שלו לתפוש את המציאות.

אובייקטיביות מוחלטת לא תיתכן, מעצם תפישת המציאות הסובייקטיבית.

לכן, מלת המפתח 'חתירה' ליושר אינטלקטואלי.

שני מצבים

ברור ומטושטש

  1. הימצאות המצב מוגדר של היעדר יושר אינטלקטואלי, מצב ברור בו ישנה תפישת מציאות המקדמת ערכית את תפישת בעליה,
  2. תנועה על נתיב בחתירה, ברצון, בשאיפה לתפוש מצב במנותק מערכיות בעליו.

הפחתת ערך של דובר לעצמו יכולה להתפש כחתירה ליושר אינטלקטואלי, ועם זאת ייתכן שבהפחתת ערך נקודתית אחת מושגת תפישת ערך אחרת.

כך ייתכן, ניתן לאתר את החתירה ליושר אינטלקטואלי, מול בוטות המנעות.

נדירות

על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
[נתיבי חתירה ל] יושר אינטלקטואלי נדירים, שכן

  • אינטואיטיבית,
    סובייקטים נוטים לייחס לעצמם ערכיות חיובית,
    נטייה שנוגדת 'יושר אינטלקטואלי'
  • במודע,
    ביטויי הפחתת ערך עצמית נתפשים כחסרי תועלת פרקטית, או אף מזיקים לטווח הקצר,
    ואינם דרים בשלום עם ערכים מקדמיים אחרים.

הסיבות להמנעות מחתירה ליושר אינטלקטואלי:

  • חשש המשתמש שצריכתו תגרע את הטובין שניתן היה להפיק מאי-צריכתו,
  • הסובייקט לא סומך על חוסנו הריגשי מהמסקנות שייתכן שיגיע אליהן, אם באבחון הסיטואציה ינתק עצמו ויבחן אותה בערכים אוניברסליים – ביושר אינטלקטואלי.

"אני עובד בשביל האמת שלי, או האמת הכללית. לא יודע, אני מניח שיש הבדל ביניהן."

אברי גלעד, "ליידי גלובס"
מוסף הארץ 11 בדצמבר 2015, עמוד 14

Share

10 תגובות בנושא “יושר אינטלקטואלי”

  1. היכולת להפעיל שיפוט על מציאות נתונה בה נכלל השופט עצמו או
    הפעלת שיפוט על מציאות נתונה ללא הטיות מקלות
    מה דעתך?

    1. היכולת להפעיל שיפוט על מציאות נתונה בה נכלל השופט עצמו = כולנו עושים זאת כל הזמן שופטים את המציאות כשאנחנו בתוכה.
      הפעלת שיפוט על מציאות נתונה ללא הטיות מקלות = עם זה מסכים הרבה יותר.

השאר תגובה