גמרתי לרצות אותך

​בום לפנים

בשבוע אחד, מקרה או לא, שמעתי את המשפט חמש פעמים.

האמת – מחריד. לא משמייח. מאנשים קרובים. משתפים ניסוח קרוב, מכיל אצל כולם את המילה 'ריצוי', או 'לרצות', את ממד הסיום, ואותי כאוהבייקט החיצוני אותו ריצו, או לפחות גמרו.

משמח להיות משמעותי לאנשים למי שיודעים לומר שהייתי עבורם מי שרצו לרצות, רק ש-

• לא תופש את עצמי כמי שתובע לרצותו,
• ולא אוהב את האכזבה ממני, שהביאה להצהרה שטומנת בחובה את מניפסטציית האכזבה בצורה כה ברורה נחרצת, בוטה.

לתפישתי

איך אני קשור לעניין התהליך בו 'אתה חשת צורך לרצות, והבראת מהרצון הזה'?

זה לא הריצוי שלי.

זה שהערכים שאני נתפש כחשובים לי, והמעיד על עצמו ש'לא מרצה יותר', לא רוצה לרצות יותר. מזה נואש.
ייתכן שאיתר התנהלות שהיה רוצה להימנות עליה, ראה בי הנציג שלה, המשווק,
לא הצליח, ונואש?

תגובתי השלילית, זו שהמעיד מייחס לה מסיבותיו המצוינות, היא זו המחלצת את התגובה הרגשית-מצוקתית.

רוצה לדבר על כך?
אשמח,

בכל מקרה, לא יכול, לא רוצה בעיקר, ליטול אחריות על מה שקורה לתודעת אחר.

לא בד, יג יד, רא לא, יס קש, דנ מת, מת ינ,