צוות כוחות ביטחון ויציבות
אנשים נבדלים* בין היתר בקריטיות האחריות שהם מייחסים לאחר(ים) כגורם מייצב לאישיותם.
* הבדלה:
- מידת רגישות
ספקטרום סכיזואידי, מעט השפעה על מצבי רוח –– רגישות רבה לגורמים חיצוניים. - מידת ייחוס אחריות
גם בין רגישים לגורמים חיצוניים המשפיעים על מצב הרוח, יש שוני בין מידת שאיפת האחריות למצב הרוח, מובהקת חזקה לבין מתונה, וייחוס האחריות לגורמים פנימיים. - מודעות
מידת ההחצנה הוורבלית של ייחוס האחריות, בדרישה מפורשת, מרומזת או כלל לא. - שוני בחינה
ו-כן הנושא אינו בר כימות.
אחד האינדיקטורים למבנה נפשי – תשתית אישיותית מאפיינת,
וזאת בשונה ממצב נפשי דינמי, זמני, משתנה,
הוא מידת הסתמכותו של סובייקט על סביבתו
– סובייקט יחיד אחר או אחרים,
להיותם חלק מצוות,
שסובייקט תולה בהם אחריות שייהוו תָווכים, פילטרים, בקרים, כוחות ביטחון,
לייצוב מצבי רוח בלתי נשלטים.
הצבת גבול אחריות למצב תודעתי
ביטוי רווח לכך,
הוא ה'אשמת' אחר
בכך שהביע, הביא לתודעת סובייקט,
פריט מידע, אמירה, חיווי,
שהגיעה לתודעת הסובייקט,
וגרם לה אי-נוחות רגשית.
יישום
סובייקט מתווך, מעביר, לתודעת 'סובייקט ללא גבולות' מידע.
המידע אליו נחשף הסובייקט ללא הגבולות, יכול להיות מאומת, בר אישוש, כזה שתודעה שלישית, בלתי תלויה, הייתה מבחינה בו עצמונית – כלומר של סוג של מציאות, ייתכן מידע שגוי, או בדוי, שנמצא רק בתודעת המדלוֶור אותו, שיודע, או שאינו, האם המידע שגוי.
בעל התודעה נטולת הגבולות מתלונן – 'למה אמרת לי?' שבעקבות חשיפתו למידע שהסובייקט המתווך הביא, המתווך פעל פרו-אקטיבית, לא שימש כפילטר מונע,
ולכן אחראי לאי בנוחות שנגרמה לסובייקט ללא גבולות, שקיבל מידע שגרם לו אי-נוחות רגשית בעקבות היחשפותו למידע, כשאינו יכול, מסוגל, רוצה, חש בנוח להכילה.
ללא גבולות
'היעדר הגבולות' מתייחס לתביעה של סובייקט מאחרים שתיווכו לו, לא מנעו ממנו, את המידע שתודעתו אינה מסוגלת להכיל.
חוסר הגבולות מבוטא בהחצנת רצונו, תביעתו להצבת פילטרים למידע המובא אליו.
הביטוי הוא חיווי להיות אינסטינקט שתולה בסביבה חיצונית לסובייקט חסר הגבולות אחריות למצב רוחו הירוד בעקבות המידע אליו נחשף.
רגש – חיווי מידתי
צוות סיוע
הסובייקט ה'רגיש', מיומן באיתור מי שיכול להמנות על הצוות המגונן. הוא יודע ממי יכול לבקש את ההגנה, וממי לא.
טעות סובייקט חיצוני מכזיב
טעויות נעשות לכיוון אחד – מינוי מישהו לצוות המגונן, כאשר איש הצוות במקרה מסוים או יותר לא מתפקד ככזה.
הצהרת סובייקט נוסח 'ההוא כבר לא מהווה יותר ייחוס כלשהו לגביי'
אינו עוסק באחר.
ההצהרה מבטאת קִיווי, ביטוי מחצין, איכותני של פרסונה המצהירה שנזקקת לשירותי ייצוב. מֵאָחר.
האחר הנקוב – הכזיב, לא נענה להתרעה, לא ניפק את הסחורה: ייצוב רגשי לאישיות 'רוויית פסיכולוגיה', נידפת, צמאה לתמיכה חיצונית.
האם ייעשה באחר שהכזיב שימוש עתידי, או לא – לא ברור, האמירה מבטאת שהצורך קיים, נשאר אצל הצרכן.
איש צוות שהכזיב, נתפש כגרוע יותר ממי שלא נמנה על הצוות המסייע.
טעות המינויים, רמת הטענה אליהם, נתפשת כגדולה ככל שהכמיהה להגנה, המצוקה מתגברת.
התגמול למנוי הוא בעצם המינוי לתפקיד הכה חשוב של הסובייקט – ההשרדות הרגשית – הכמה להגנה תכנית.
