משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
רמת השמחה מהתממשות ערכים חשובים לפרט, בעת בחינתם.
אושר הוא מושג מורכב מרובה ממדים, שמתבטא בעיקר בחתירה אליו, במימושים זמניים.
בבחינת שמחת, אושר, אחר
- עדות – מה יאמר פרט על תחושתו,
- תקפות – באיזו מידה עדותו תואמת את התרשמותנו
- בקרה עצמית – באיזו מידה אנחנו רואים את מרכיבי שמחתו כערכים חיוביים, כראויים לאימוץ על ידינו.
ישנם ריבוי תנאים הכרחיים, גם אם אינם מספיקים, לבחינת חיים מאושרים, לא בבחינה רגעית מקומית, האם החיים מאושרים. בין היתר:
התנהלות נחוויית כמייצרת תוצרֵי רצון מִקְדָמִי מתומלל, של פרט,
ולא בשל אילוצים תגובתיים, כשהסבר מתומלל, רציונליזציה או סתם נרטיביזציה מסביר לאחור.
ובהיבט נוסף:
מימוש רצונות, מושכל.
כלומר לא מיצוי דחפים בלתי נשלטים למימוש רצון,
אלא לשאול מה רוצה, איך לתעדף, לנסות לממש, ולהתיידד עם הכשל במקומות שלא מצליחים.
