פגוש פוגייש פגשתי – מקבצי צְדָקות, מגייסי תשומות, מנדבי תרומות

מוקדש¹ ל'מלאכי'² רתימת³ אחרים⁴ להקצות⁵ משאבים⁶ למושאי⁷ ההטייה⁸ (של המסרסרים)

מוכרים לך חברים או מכרות שפונים עם: 'אני מעורבת בפרוייקט…', 'האם תוכל לסייע…', 'לתרום…', בנושא שהפונים קשורים אליו, מבקשים עזרה כספית או תשומות לפרוייקט נאצל שהם מעורבים בו?

אין בטרנזקציה שהם מקדמים סחר טובין ריאלי. נטול מרכיב עסקי. המבקשים אינם בקטע שהם הנזקקים.

הנדבנים מיטיבים, עוזרים לפרוייקט גם בעצמם, רותמים את נדיבותם לפרוייקט את חבריהם.

הם בקטע של אנג'לים שעוזרים
♠ לך, לתעל את נדיבותך למטרה נעלה שהם מכירים.
הם מזמנים לך הזדמנות לבטא את נדיבותך,
♣ לפרוייקט, עוזרים לבעליו (גם) בכך שמגייסים אותך,
♥ ועל הדרך מול עצמם – שניים, הן בעלי הפרוייקט והן מי שהתבקשו אמורים להכיר למבקשים תודה על ההזדמנות שהמבקשים יצרו בבקשת הרתימה.
יעני, טובים בתלת מימד.

אז…

המבקש

לכאורה יפה; מוציאים את האצבע התחובה לטוסיק, פושטים את היד ומבקשים מאחרים שיתרמו, לא להם. לאחרים. על פי רוב למטרה נאצלת.

וכאן יש (לי) בעיה:
בצד זה שהגיוס תומך באחר, במשימה נאצלת,
יש הפעלת לחץ על התורם,
כשהמנדב בעצם מתוגמל חזרה הן מבעלי הפרוייקט, שכן המקבץ מיטיב עם הפרוייקט ובעליו, וכן עם התורם שממנו חולץ ביטוי הנדיבות.

המבקש יוצא 'בסדר' מול מטרת התמיכה – למי שהתשומות מיועדות. פעולת הנידוב סופחת תחושה חיובית מתגמלת של מעשה נאצל.

המקבץ לא מתעכב על כך ש'ביקש' 'טובה' מאחר – טובין ללא תמורה, או גביית חוב עבר, או שמפעיל לחץ גלוי או סמוי שיש להתגונן מפניו או בהיענות או בסירוב.
עצם הבקשה היא הפעלת לחץ, גם אם נתונה זכות סירוב – לא נעים להיות בעמדת סירוב לבקשת חבר.

בבקשת התשומות, המבקש שם עצמו בסיכון שאולי יסורב. נטילת סיכון זה מהווה מרכיב יזמי מאפיין אישיותית.

יש מי שמתאפיינים בבקשות תרומה עבור אחרים. עושים זאת כחלק ממאפיין אישיותי התנהלותי, יש צבירת מיומנות – זה סוג של fundraising – של בקשות. כלומר, בקשה אינה חד פעמית, יש נטייה של בקשות מעין אלה. יכולת הבקשה שופרה, סרסרות טובות.

על פי רוב, אני משער, שהמודע של המבקש אומר: זו זכותו של מי שבקשו ממנו לתמול או לסרב.
הוא לא מודע שבעצם, מי שבקשו ממנו תגובתי להיענות למבקש לא למטרה שהמבקש, בטובו, מתווך אליה.

אני

התבקשתי לתרום למטרות נעלות של אחרים שאינם המבקשים עצמם.
ישנם כמה מצבים:

• נעניתי, בשמחה,
  • ראיתי ערך בלהיענות למבקש
  • זיהיתי שאספח תחושת ערך.
• נעניתי בלא חדווה
  • תגובתי החיובית נבעה מחוסר רצוני לומר 'לא' לגייס.
    באופיי המחורבן כעסתי.
    לא הפעלתי את המנגנון של 'נדיבים' – החלטת לעשות משהו, קח אחריות עשה זאת בנכונות מלאה. לא. עושה זאת ולא מכבה את התחושה שעשיתי מאילוץ, שהעדפתי מסיבות מקומיות להיענות ולא לסרב.
• עניתי שלילית
  • כעסתי על שנותבתי להיות במצב לא נוח של סירוב.

רמת האגרסיביות שלי עולה כאשר משווקים לי את התרומה כ-ערכית לי. יעני יש מי שנראה להם סביר לפצ'פץ' לי במנגנון הערך. שלי.

אני מבין שאם אני מבקש ממישהו שיתרום לאחר אני שם אותו במצב של התגוננות, שכן, בעצם אני מבקש עבור עצמי. לא אוהב את הקליעה 'עם הקרש'. רואה בזה מניפולציה. כשביקשתי ממכריי בגדים ישנים כדי להביא לאפריקה, היה ברור לי שהתגובתיות היא אלי. לא ביקשתי כסף.

אם אני מבקש עבור עצמי, בנינוחות או שלא, זה מה שאני רוצה, לא נראה לי שאני אבקש מאחר שינדב את תשומותיו לאחרים.

אני מעדיף לתרום, לתת ישירות לנצרך, ליוזמתי או לבקשתו. לא אוהב את פעולת התיווך המופעלת עלי.

ובכלל, אני לא צריך סוכן שיתווך לי מטרות נאצלות.

יש מי שכן?
נראה שכך, אחרת לא היה צומח ומתפקד ארכיטיפ כזה, מקצוע ה- fundraising לא היה מתפתח למה שהוא.

למישהו נראה נדיב לתרום למטרה נאצלת.
יפה.

בבקשת הנדיב מחבר לתרום תשומות או כסף לאותה מטרה אני רואה בעייתיות. לא נראה לי אסתטי, לא ראוי, סוג של ספיחת משאבים למבקש אפילו סוג של לחץ; המתרים יוצא אחלה מול המטרה ובעליה, מול עצמו ובכלל חושב שגם מול עצמו.

1. 1. ¹ אחאנא”ר שכמוני, מעולם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
   2. ² מלאכים – הם הרי לא דואגים לעצמם.
   3. ³ רותמים – כונסים משאבים.
   4. ⁴ אחרים – מי שאינם הם.
   5. ⁵ הקצאה – הם הרי לא דואגים לעצמם.
   6. ⁶ משאבים.
   7. ⁷ מושאי – הם הרי לא דואגים לעצמם.
   8. ⁸ הטייה – תנועה בהתאם לסנטימנט.

פגוש פוגייש פגשתי – ריכוז