משך קריאה: 4 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מוקדש1 למקצים2 תשומות3 להחצנת4 רגישות5ם וספיחת6 הגנה ולגיטימציה7, במקום לרסנה8, ב- אמפתיית 'חבל'9
גילוי נאות, שלא תגידו 'אה, לא אמרת!'
הכותב הוא בומר, וכזה שאימת הסוציולוגיה והחתירה לאישרור והסכמה לא כל כך שורה עליו.
קיימת רגישות מובנית ומובנת לתכנים שעוסקים בתחושת ערך, ובמיוחד לכאלה שמפחיתים ערך לעצמנו בעינינו, או בתפישת אחרים אותנו.
אצל מילניאלס, צעירים יותר ואף אצל (חלק מ)הוריהם, מקובל לנרמל את הרגישות, להחצינה ואף לתבוע מהסביבה להיזהר 'לא לפגוע' בהם.
בשונה מהמקובל בעבר, כעת יותר רווח
- לא להסתיר את הרגישות,
- אף להחצין אותה,
- אם קיימת – לספוח לגיטימציה להיותה,
- לנרמל ולנפק הֶצְדֶקים לקיומה,
- ללמד את הסביבה פרוטוקול אישי מכין ומזהיר מפני התפרצותה,
- לתבוע מילולית מהסביבה להימנע אקטיבית מניפוק גירויים להתפרצות היבטיה,
- איום אימננטי על הסובבים – ' תיכף השלווה הזמנית (והמזוייפת) תתנפץ לי, ואני אתפרק. בגללך!'
- להשית אחריות על סוררים שלא נזהרו, חרגו מהפרוטוקול ועוררו את הרגישות.
הפרוגרסיה ה(כביכול) שמאלנית (– המטורללת) בארה"ב היא חזית פוליטית מקדמת את הדאגה למגזר הרגיש שתובע את ההכרה ברגישותו והזהירות ממנו.
ו-הבעיה
העניין בנקיטת זהירות של הסביבה מפני הרגישוּת היא שהיא לא פותרת אותה, מנציחה ואף מעצימה אותה. הרגישות חבויה, ורוטטת, ו-תצא. כולם מקווים, ומבינים שהאירוע יקרה.
בזהירות שלי, שלך, של הסביבה – 'סבבה, למד אותי, כשאזכור אבליג, אפילו ללא מאמץ' – הַרָגיש, מי שגוננו עליו, נשאר עם פגיעותו, ב- idle, מהותה נותרה ממתינה להתפרץ עם הגירוי הבא.
העיסקה
- נחסכה ממנו הפחתת הערך התקשורתית – הרבותא,
- הרגישות נותרה,
- ישנו מחסור אנרגטי, מוחצן, לטפל במוראות היות הרגישויות,
- נוספה המגננה – הזהירות מפני מי שביקש את ההגנה ומיצב עצמו כחלש פגיע, נסמך על.
התקלה
במרחבים האישיותיים, אינדיבידואל מתנהל מול סביבתו עם מערכת הכלים המנטליים שיש לו ארוז בפיזיולוגיה האישית שלו. יחידה אוטונומית.
התביעה מסביבה שתסטה מדרכה לטובת התגייסות להגנתם היא בעייתית.
גם אם התביעה נסמכת על נרמול ולגיטימציה רעועה, בהתחברות לאינדיבידואלים דומים שסובלים מאותו מחסור ביכולת לגונן על עצמם מפני רגישותם.
זהו גיוס 'המונים' של רגישים לגונן על עצמם. התמורה – מתחושת העזרה והחמלה לנזקק, נרמול עדכני, פרוגרסיבי.
האנטיתזה
תפישות שמרניות, דתיות, קהילתיות שומרות על זכותן לשמר מבנים חברתיים, מתעלמות ועוינות מרגישות אינדיבידואלים בני הדור החדש שמבקשים להגן על עצמם.
להם אני רוחש עוד פחות אהדה.
סינתזה
אין לי כוונה לפגוע. לרוב. ואם כן לא באמת במי שמחצינים חולשה שמבקשת הגנה.
אני כן עומד על אפשרותי ('זכותי' נשמע לי קורבני ומתגונן) לומר את מה שמוצא לנכון.
מתוך זכותי זו אני מכיר גם בזכות האחר לשמר את רצונו לבטא בקשת התגוננות, גם אם לטעמי בקשה מעין זו מעמידה אותו במקום שמסב לו נזק, מנציח ומעצים את הרגישות.
אמפתיית חבל
אני מבין שרגישויות אישיות אינן מתפוגגות.
אני משער, שאולי, יש יכולת להתמודד איתן ולהקטין רגישות אליהן.
אני מקווה שהליך הנרמול יופנה מול בעליהן שילמדו לחיות מעט טוב יותר עם היותן.
-
- 1 אחאנא”ר שכמוני, מעולם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
- 2 הקצאה – הליך בורר משאבים ומידתם לטובת קידום מטרה.
- 3 תשומות – אמצעים ממשיים או רעיוניים, שכינוסם מאפשר פעולה רצויה.
- 4 החצנה – ביטוי שחורג מתחומי הפרט.
- 5 רגישות – חשיפה לגירוי משפיע, לרוב שלילי מחלץ היערכות תגובתית מגוננת מתוצאות ההשפעה.
- 6 ספיחה – פעולה כונסת השפעה אלמנטים חיצוניים.
- 7 לגיטימציה – אישור של אחר.
- 8 ריסון – כפייה מצמצמת השפעה.
- 9 אמפתיית חבל – רחישת אהדה וצער לבעלי הרגישות.
