פגוש פוגייש פגשתי – אימת הסוציולוגיה

משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

מוקדש* למי שחרד להתפש, באהדה**

מורא הסוציולוגיה:

החשש, האימה, שחתירה להתנהלות נורמטיבית נתפשת לא תצלח, מכתיבה התנהלות לא נוחה לסובייקט.

פוגייש, מרבה לפגוש, מי שמתנהל כמי שמונף מעליו שוט, מאיים להצליף, של להתנהג ב'סדר', על פי קוד, מוסכם, מקובל.

וברור ש

• אין מי שמתנהג 'איך שבא לו',
• ומי שכן, הוא סוג של מוזר, מנותק,
• ואנחנו נוטים
  • לזהות לחומרה, את מי שמתכופפים מול מורא סוציולוגי,
  • ואת עצמנו כמי שעומדים זקופים מולה.

having said that, אכריז בזאת, שמורא הסוציולוגיה שרה, שורה עלי – פחות.

מפעיל את יכולת הפניה כשחושב שיכול להוסיף אנרגיה לסיטאוציה, להצחיק את עצמי.

עושה זאת בידיעה ש

• רק בחלק מהמקרים אנחל את התוצאה אליה מכוון,
• בחלק אקצור אדישות,
• ובחלק אחר אפיק תגובה נגטיבית –

רק שלא כל כך חושש מתגובה נגטיבית.

לא באמת מתכוון, על פי רוב, לגרום אי נוחות לאחר – ועם זאת, כשקורה – חבל, אך יכול לחיות עם זה.

מי שעומד על זכותו להיפגע – יודע מה שעושה, מיומן בכך:
גלית דיסטל-אטבריאן ב- 5-6-2017, כדוגמא, רותחת על איתן ליפשיץ, שכינה אותה בעת שריאיינה עם אראל סג"ל לצידה שבוע קודם את שרון גל – 'כלבלבה'.
סג"ל שאל אותה האם נעלבה.

גברת דיסטל השיבה ש'לא', היא נעלבה 'בשם הנשים'.

תקלה פנייתית שמניבה גיחוך עלי זה בסדר, די נהנה שמסתלבטים עלי, יכול לעמוד בתגובה בלתי אוהדת, לבטח שווה את המאמץ – זה לא באמת מאמץ, אולי סיכון שיניב תוצאה אנרגטית, תקשורתית, משעשעת.

*  אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.

** באהדה, שכן, אני מזהה שם סוד של חרדה, בלא מעט מן המקרים.