משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
דימויים ממסכי מציאות.
מתווכי הבנה,
מטשטשי מהות מקורית.
ההקשר למקור הוא תודעתי,
אינו מתבקש,
אם כן היה דומה- לא דימוי.
דימוי אינו משנה מציאות,
אלא,
פעולה, שהמדמה, מאמץ הדימוי, עושה בהשראתה.
במקום העצמת אחיזה מטפלת, מכווינה, מנהלת מציאות,
הדימוי מהווה בניית הוויה וירטואלית, נוספת, שכבה על מציאות;
אחרת. חדשה. מלאכותית. מסיטה. מסיתה. מתסיסה. יוצרת השראה. אסתטית. גרפית. תרבותית. עצמאית.
ויקיפדיה
במאמרו "בלשנות ופּוֹאֵטִיקָה"[1] הגדיר הבלשן רומן יאקובסון את השירה: "מבע שבו הפונקציה הפואטית היא הדומיננטית – משיכת תשומת הלב למבע השירי כתכלית לעצמה"; כלומר השירה, בניגוד לטקסטים אחרים, באה בראש ובראשונה להבליט את החומר המילולי שבה, ולא רק להצביע על המציאות שמעבר למילים. המסמנים לא רק מורים על המסומנים, קרי על האובייקטים בעולם, אלא בעיקר על עצמם.
