מינורי בשוק לוינסקי

משך קריאה: 4 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

האם הבחנה אתנית היא גזענות?

שאלתי את מריה המנקה-המצויינת-שבאה-פעם-בשבועיים-ואני-חושש-ממנה-פחד-מוות, אלו חומרי ניקוי עלי להשלים.

חזרה אלי עם "בוקר טוב. כן חסכוני, כפפות מידה M, חומר ניקוי לרצפה".

אנחנו מְתָקְשרים בווטסאפ. באנגלית. הייתי משוכנע שהיא מחבר העמים. אחרי שנה עדכנה שהיא רומניה. כנראה שהיא תרגלה במענה אלי את Google Translate. לא הבנתי מה זה 'כן חסכוני'. מסתבר שאקונומיקה.

קבלתי את המקלדת המכנית של פלוצרים שהזמנתי מארה"ב. לא התאים לי להגיע לחולון למקצוענים, אז טיפלתי בחריטת עברית למקלדת ליד שוק לוינסקי. החרט כבר מכיר אותי, אומר עלי – אני, שאין לי שתי חוליות מחוברות – שאני 'פדנט', אני מופיע לו בווטסאפ 'יאיר הפדנט', והוסיף שלא כדאי לא לו ולא לי שאחרוט אצלו. אח, לו הייתי גם מקשיב לו. עשה לי מהמקלדת אקספרסיוניזם מחורבן א-לה-פיקסו. נורא. אני שוקל להגיד לו שישנה ל'יאיר הפלוצר'. נחמד שהוא, והוא באמת מתוק, אבל אני לא מתכוון ללכת אליו יותר.

אחרי שהשכנתי בידי הפיקסו של המקלדות את מחמל אצבעותיי, פניתי ללוינסקי לרכוש (מהשיעמום?) מרכיבים לגרנולה. נותר לי זמן אז פניתי גם לחנות חומרי ניקוי שלפני כמה חודשים תרגלתי על בעליה את יכולת הפניה עם חבר אהוב שהכרתי בכיתה ד'.

החבר טריפוליטאי. אלא שהוא לא רק crossed אתני, אלא גם קרוסד Gender – לא רק שהוא מדגמן פולניות לכל דבר ועניין על תשתית גנטית טריפוליטאית, הוא (גם) בכלל נקבה עם שק אשכים (שהיה, לעדותו) פעם שעיר, כעת מטופח וחף משיער.

המוכר בן לעדה מובחנת מברית המועצות לשעבר, דרום מרכז אסיה, אינני יודע מהיכן. הוא מספיק שנים בארץ כדי שתהיה לו עברית מלאה עם שאריות מבטא של הקהילה – כמו בשנות ה-90 של אסייג, כמו מערכוני ביז'ו. [יש לי חבר, שסבתו והוריו מהונגריה, יצא מהארץ רק בגיל מאוחר וכלל לא בטוח שביקר בארץ מוצאם, עד היום יש לו ת'מבטא.]

דברנו, החבר ואני, עם בעל החנות על היותו ביביסט חרוף, גם אם בעניינים – שירבב ידע פוליטי, ניואנסים, מושגים מתוחכמים. "הכל אבוד" פסק ידידי הנבון והאופטימי, שלרגע חשב שתהיה פה התפכחות. לטעמיי היו לו חן תקשורתי ותבונה. רכשתי לו, קשה לומר 'חיבה', אך כן מידת הערכה.

בשל אז, נכנסתי לחנותו. הצעתי לו משקית בוטנים שרכשתי. לקח חופן. הצטרף אלינו אחד אחר מהז'אנר. מה זה מהז'אנר? דומה לו. מאוד. אותה גולגולת, מבנה גוף, חוטם – וואחד אף ומבטא.

"אחיך?" שאלתי.
"לא, גיסי". ענה.
"לתת לו בוטנים?" בקמצנות מתנשאת ביררתי האם לבזבז עליו טובין.
"תן לו" הורה.
הצעתי. לקח.

גיס? קשר לא מדם, לא? וואלה דומים. אמא ואבא בני דודים? (סתם, סתאאאם.)
סבתה וסבה של אמי היו בני דודים, ישירים. סבי וסבתי מצד אבי היו בני דודים, אמיתיים. אותם הכרתי, דווקא שם לא הבחנתי בדמיון ביניהם.

רכשתי את חומרי הניקוי, שילמתי ושאלתי "עדיין ביביסט?"

"בטח" התנאה.
"ראית את ההתקפה [מתקפת הביפרים] עליהם אתמול ושלשום? כוחות הביטחון לא רצו, זה רק הוא. של מי הרעיון? למי יש את התחכום לדבר כזה?"

"וואללה, אתה מאמין בו כיחיד, כמו בקדוש ברוך הוא."
"נכון" אישר.
"פיחס" נחרתי והלכתי.

יצאתי עם האקונומיקה והיתר.
לאחר כשלושה מטרים, כובד התכולה קרע את הידית.
חזרתי לגיס ואמרתי "הוא התקמצן עם השקית על האשכנזי."

הגיס פנה לבעל החנות, או שאולי הוא גם שותף, ואמר לו להביא שקית אחרת, תחב את האקונומיקה, הכפפות ות'ריצפז לשקית החדשה ונפרד ממני עם "במלחמה הבאה שהאשכנזים יהיו בפרונט, כמו אוריה החיתי."