משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
עומד בתור למשרד הפנים. שוב אבדה לי תעודת הזהות. מניח שאמצא אותה איפשהו.
לְפנָי עומד טרחן שנהנה שאני מראיין אותו.
עף על עצמו [- לי נוח יותר עם 'מתפעל' מעצמו.]
משורר על בנותיו והצלחותיו וכאלה, ונותן עצות של פרוצדורת הוצאת ת"זים ודרכונים. וסתם עצות.
ואני, יש לי 30 דקות חיכיון, עט, ממקד מתשאל, ושואייל 'מה אתה עושה?'
'במיתוג' עונה.
'יפה ומעניין' אני משיב 'של מי?'
'חברות קטנות' פעם ראשונה,
'חברות קטנות' פעם שניה עם חיוך,
'חברות קטנות, ….' ומונה לי 4 חברות ענק במשק הישראלי.
אני שומר על מבט מתעניין אך קפוא, משתתף אך נייטרלי,
'חברות קטנות' פעם רביעית עם הטיית ראש מנסהב לחלץ תגובה תואמת.
ואני, אחאנא"ר שכמותי, מייבש, נשאר בהבעה הקודמת,
שונא הומור סגי נהורי. לא מצחיק.
