משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
"את כל כך פרקטית" הייתי אומר לאמי "שזה לא מעשי."
הסתייגות ועיקרה תחילה
אין בהתייחסותי זו לבקר את כניסת/ יציאת חולדאי לְ ומְ הפוליטיקה,
וגם לא כהוכחה למבחן נכון או לא נכון כלשהו.
זו התייחסות לפרקטיות מובחנת, אופיינית, שאני – איך לומר – לא מתפעל ממנה, של חשיבות המעשה מול נחיתות מחשבה.
פרק 165 פודקאסט הארץ:
מצע
חולדאי נשאל אחרי התחבטות קודמת להכנס לפוליטיקה ארצית והחליט שלא "… החלטת להצטרף לכמה שנים, ברגע האחרון החלטת שלא היום אתה מצטער על זה?"
"לא, אני בכלל לא בן אדם שמצטער על מה שהיה."
"…תראה שוב פעם, זה מסוג השאלות… אין טעם לעסוק בשאלות שאין בהם רֵאליה."
רקע
התרבות האנושית מעצימה את המעשה.
זו העכשווית, בעולם עתיר וירטואליות והסמלות – את הנתפש כחזות המעשה.
אמירתי
מי שמעיד על עצמו ש'לא מצטער על מה שהיה',
לא אומר שבחן את מה שאירע והיה עושה זאת שוב,
אלא
אומר שהוא לא מקצה תשומות במחסור לחקור מאורעות משמעותיים לו.
אמירה מעין זו מעידה על אחת מהאפשרויות הבאות:
ה'לא מצטער'
- בחר שלא לשתף את בן שיחו לתהליכי פוסט עשייה.
- בחן את קורותיו לאחור, חיווה לעצמו שלא היה עושה דבר אחרת, וביטא זאת.
- אין הליך בחינה לאחור בשל
- מחסור בתשומות תודעתיות,
- חשש מחוסר יכולת להכיל את המשמעויות – חזרה לשורה קודמת.
(העדר) מחשבה טרום מעשה
רוטינה, או סוג של אלימות, תגובתיות מעשית אינסטינקטיבית לגירוי.
(העדר) מחשבה לאחר מעשה
הודאה במחסור תשומתי, רדידות רעיונית.