טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
התמרה
אבולוציונית, עם התפתחות הרציונליות, עם נכזבות האלוהות,
רבים התמירו בריבוי מובנים את אמונותם ביישויות וירטואליות, הזויות, עם ייחוסים לכישורי ארגון וסדר רבי כוח,
ביישות מטפיזית עם קיימות נתפשת- מדינה, שהוכחת קיומה היא מוחשית ביותר.
הציפיות מיישות תפישתית כמבנה מדיני המונח על מצע נתפש חושית,
תועלו ליעדים פרקטיים נגישים יותר מאשר האמורפיות האלוהית,
ועדיין ממד הייחול האנושי לגורם מסדר ומארגן גולש למחוזות אבסטרקטיים כאלוהות.
גם מלחמות דת והתפשטותן בשם האל הומרו למלחמות התפשטות בשם המדינה.
שתי יישויות אלה מתאפיינות בהיות פוטנטיות ברמות גבוהות משל פרט, ואמורות לדאוג לבטחונו.
יישות מדינית חולקת התייחסות מיתית, לא רציונלית של פרטיהן עם יישות אלוהית.
רבים הם המנהיגים שדברו על על הסמכות המדינית היונקת את קיום ותקפות המבנה המדיני מאלוהות, מדת נתיניהן.
המבנה המדיני מאפשר תקווה גדולה יותר להשפעה עליה מאשר לאל.
כהני דת מהווים תיווך בין האל לבין הרעיון, ומטפלים בעיקרם על מידת האמונה,
משרות פוליטיות וציבוריות מתווכות בין סטרוקטורת המדינה לבין הנתינים, ומשפיעים ישירות על חיי האזרחים.
רבות הן הדוגמאות ליניקת הסמכות המדינית מהאל.
קרל הגדול שלט על האימפריה בחסות האל.
היטלר נסמך ועשה שימוש ב'גורל'.
ישראל היא מדינה המתבססת במוצהר על דת.
אחת המעניינות שבהם היא נאום ההכתרה של קנדי ב- 20/01/1960, דמוקרט שסימן את השחר החדש של אמריקה, בהבטחתו שיטפל בעוני;
החל מ- 1:52 דקות, עת אזכר את אלוהים כמקור הסמכות וכמה שניות מאוחר יותר את הפסקה המובאת להלן.
תרגומי:
|
|
לקריאת:
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח', החטא הקדמון
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט', אמונה מסייעת
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י', הסתייגות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י"א', אישית
