יש לי חבר,
מתלונן שנשים מחפצנות אותו-
הוא מוחפץ על ידי נשים,
חוזייר – נשים רואות בו חייפץ,
מבחינתן הוא
- סַפָּק חוויה אינטלקטואלית,
- מַצָּג פלניטריום רגשי,
- נַפָּק תענוגות אירוטיות.
מאז בגרותו.
עד עצם היום.
הזה.
יש בו מין החפיצות המתבקשת-
- איכויות התוכן,
- הרצון, המוכנות, אם גם רק בתנאיו,
- התנאים הסביבתיים המאפשרים.
אני,
בשונה מהאיש,
חוויתי חברים, מכרים, שחפצנו אותי.
חלק מהיחסים עם חלקם, מי יותר, מי עוד יותר, ומי לא, הם
- ראו,
- צרכו,
- צרחו,
- בקשו,
- דרשו,
- תבעו,
- לא אלצו
[לאלץ כולל את המאולץ, ולי לא נאה לעשות משהו בניגוד לרצוני,
בוודאי שבמחוזות התודעתיים, שלי, של אחר]
אך ניסו כמיטב תודעתם
לקבל הכשר תקיפות רציונלית ל-
- תפישותיהם,
- גחמותיהם,
- תאוותיהם,
- רצונותיהם,
- יצריהם.
כאחאנא"ר חף מרומנטיקה, כמי שמצפני ההתכנסות הנורמטיביים שלו ב- idle,
אני בהחלט מעריך בקרת מציאות רציונלית לא רק נורמטיבית.
לא מעניין.
המעניין הוא אותם המקרים,
שבינם לבין רציונליות- [אני אינני מזהה] דבר;
- אותם מקרים
- שהעצובים שבהם הם התנהלות לא רציונליות כתוצר חרדה, חשש,
- מקרי הביניים- תולדת תפישת ערך עצמי ירודה,
- ועיקר המקרים של התכנסות-לנורמטיביות-אפילו-לא-זוכר-למה.
ואני-
- הרגזתי,
- הכעסתי
- עצבנתי,
- ביאסתי,
- איכזבתי,
כשלא
- סיבנתי,
- הלבנתי,
- תיקפתי,
- תמכתי
- או שיתפתי פעולה
עם מה שלא נראה לי, כעומד באמות מידה רציונליות,
ובעוונותי, oh boy, בחטאי,
- לעגתי,
- בזתי,
- הגחכתי
- הנמכתי,
- צחקתי
לנסיונות.
ועל כך, כמובן, אינני מלין.
אפילו, כאותו חבייר מחופצן, די נהניתי מכך.
וכל חפצי להבין, אם גם חפנתי השערות לא מעט, מה המחפצנים איתרו, כשפנו אלי
- כמכשיר,
- מלבין,
- ממצק
- נוסך סבירות.
