שם זמני
עד שאתקל בְּ, או אמצא ביטוי קולע יותר לתופעה.
ציפיה להתממשות טובין
במנותק מסיכויי התכנות.
חרדה
חרדה אינה לוקחת בחשבון את ההתכנות ההסתברותית – סבירות של קרות אירוע,
אלא מתייחסת לתוצאות קרותו;
חרדת טיסה, כמדגמנת חרדה, מתעלמת מסיכויי התממשות אסון, אלא מתייחסת לתוצאותיו הסופניות.
אופטימיות חרדתית
כאשר נעשה מעשה בשל הציפייה לתגמול רב
תוך אי התחשבות, או תוך ידיעה שההתכנות ההסתברותית לכך נמוכה.
בפסימיותי 🙁 קורא לכך:
רציית מה שלא יקרה.
יוזמה וחולמה
נראה שתכונה זו היא תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, להיות פרסונה יזם.
יזם מצליח הוא מי שרואה את התכנות ההתממשות של סיטואציה כשאחרים לא רואים את הסיכויים, ויש לו את יכולת הביצוע לכך.
חולמן, מהמר אופטימי חרדני, הוא מי שמתייחס לפוטנציאל הרווח ללא קשר להתכנות יישומו.
הן יזמים והן אופטימיים חרדנים, עלולים להתפש כ'בלתי נסבלים',
במובן שחסרי אופטימיות זו אמורים להתגונן מפני מתקפת אופטימיות שאינה נסמכת על סבירות,
ובה בעת נטולי איכות אופטימיות חרדנית נתפשים ככבדים מחרבי שמחות, מכבי תשוקות.
דומה גם אם לא זהה
בשל דמיון
- בין חרדה ממה שלא סביר שיקרה,
- לבין רצון מימוש למה שסביר שלא יקרה,
משער שרגל החרדה ורגל האופטימיות צומחות מאותו ישבן אישיותי, בשל לכאורת הופכיותם.
אוט שלא. לא הפוכים, אין דמיון.