"מצרפית מקדמית"

שפתי הלא מובנת

"אני לא מבינה את שפתך המצרפית מקדמית", אמרה אהובה.

כן, יודע, מבין.

לו הייתי מתבטא בצרפתית ומקדונית, אולי הייתי יותר מובן.

חורשי טובתי – הרצים ומתמעטים – כולל ברשתות החברתיות, מתריעים בפניי – "אתה לא מובן."
[רק שהם כמו מצביעי תמ"י – הורתה של ש"ס ב1981 – שאמרו 'אנחנו לא חשנו קיפוח, אבל אחרים כן, אומרים שהם מבינים את שאני כותב, אבל אחרים לא.]

אני, מקלדתי עדתי – אני משתדל. דֵי ובערך.

וכאן נתחב הרציונל – במתח בין
♠ לכתוב את רעיונותיי חסרי הערך למי שאין להם עניין בהם, ולאור הידיעה שממילא לא אצליח להבהיר את כוונתי,
לעומת
♣ ניסיון לנסח רעיון באופן תמציתי שתואם את הבנתי, ועל הדרך אולי גם להצחיק את עצמי,
אני מעדיף לכלות את תשומות תודעתי, הזמן והאנרגיה באופן שתואם יותר את הבנתי, מאשר להכשל לנסות לקלוע לחישוק סל שֶצר מהכדור שבידי.

זה אולי מצער, במידה, ומשמח בהכרה שזה כך.

לך לא'כפת לי לשקר. את עצמי – לא מוכן; הייתי מעדיף להיקרא בהנאה כמו כשקראתי (כמה) מהמאמרים של רון מיברג, ומובן כמו ביביסט שקורא 'רק ביבי'.

לא יקרה.
לא יודע אם את הקרב הזה הפסדתי, או שבתבוסתנותי מעולם לא נכנסתי אליו.

מבין שהשימוש במילים מסוימות שההגדרות שלהן אינן מוסכמות, שאני משתמש במושגים מוגדרים על ידי, הפיסוק, השימוש בבולטים, סוגריים, מקפים שאמורים להבהיר ובפועל מטשטשים, משפטי לוואי ונסמכים מעיקים, תתי־משפטים ופסקאות מַלְאות וארכניות תואם את תודעתי (הדוויה) ופחות את היתר.

וכדאי לי, להיות מחוייב להבנתי מאשר לאחרים.

סוציופת שאני, אינני רואה בהסכמה של רבים כ'אישוש הדבר נכון', ולא ב'אי־הבנה' כהפרכה, כך שאינני תלוי במסכימים. כלומר היה נחמד לקבל אישוש סביבתי, אבל לא באמת הכרחי.

אני מנסה להבהיר רעיונות, מושגים, תפישות, באמצעות ניסוח, לעצמי.
הרוצה להתארח – אחלה וסבבה ועל הכיף כיופאק.
מכיוון שאני עושה זאת למחייתי, לא לפרנסתי, אז אין סכנה לנזק כלכלי מהתנהלות זו.

עם זאת, כשעלי להבהיר היבט פרקטי לרשות כזו או אחרת, לתודעה זרה ממוסדת, בה יש להביע רעיון תחום ואחוד, הניסיון מראה, ש(עדיין) (ולרוב) אני (די) מובן. מקווה שאת יכולת זו אאבד מאוחר ככל הניתן.

העובדה שתודעה זרה לא מחווה לי שאני מובן ברעיונות מורכבים שאני מנסה לנסח מצערת. במידה.

העובדה שטרם קיבלתי ביטויים בנוסח 'אתה מנסח ג'יבריש', חיוויים שהיה חשוב לי לו הייתי מקבל כאלה, מאפשרים לי להמשיך לנסח. עניינית עוזר לי להבין – זה העיקר, ואם יהיו מי שגם – אז יופי.

בפרוייקט המגלומני שפצחתי בו – הלקסיקון החסר לחתירה לרציונליות, בו אני מתיימר להגדיר מושגים מורכבים, אני מנסה להגדיר כל מושג שאני נוקט בו.

הבעיה – ההגדרות מנוסחות 'מצרפית מקדמית'.