פריווילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]

אליטה, פריווילגיה חברתית

המשך מעמוד 1.

אזרחים, יישום, שלטון

בהיבט שלטוני, חֲבָרות אנושיות נחלקות לשלושה נדבכים עיקריים:

1. צבר אזרחים המקבלים על עצמם סדר שלטוני,
2. מיישמי ואוכפי מדיניות השלטון,
3. שלטון.

אזרחים

ריבוי אזרחים קבלו על עצמם מרות שלטונית בשל תמהיל של הכרח ו-וולונטריות:

• הכרח – גופי שלטון מתחזקים גופי אכיפת סדר והשלטת מרות המאיימים ב'טיפול' בסוררים,
• וולונטריות – אזרחים ברמות שונות של בקרה וקונפורמיות מבינים אינסטינקטיבית, שסדר מגביל חרות, ברוב הזמן, מיטיב איתם מידה רבה.

קבלת עול שלטון היא סימביוזה, אקוויליבריום. שילוב של פרקטיקה

• רציונלית – הכרה בטובין הנספח מהיות סדר חברתי-שלטוני,
• אימת החשש מאי-ציות,
• מרכיב אמוניות, לאומניות סנטימנטלית – על גורל משותף, ייעוד לאום שמשותף לרוב המכריע של האזרחים.

בעלי תודעה נבדלים גם בין מי שמייחל לסדר מושלם ו-חושש מכאוטיות דמונית, הקיצוניות המוחלטת דרות יחד באותן תודעות,
ולעומתם,
מי שמבין שגן עדן וגהנום הם מושגים אמוניים אוטופיים.

אזרחים מפוזרים על רצף של מי ש'מרוצה מתצורת סדר קיים עד מי שמאד לא', מנעד נקודות הביניים, כולל הזדהות אישית עם שליטים או אדישות וחוסר עניין גורף.

פריבילגיות – סנקציות

חברה מכילה את

• מי שחוקי החברה חלים עליהם,
• אלה שבנקודת זמן מסוימת, פונקציונלית, יוצרים חוקים,
• אלה שמיישמים ואוכפים אותם,
• מערכות בוחנות, שופטות, אוכפות, מגמישות חוקים, ל-
  • מתן הקלות ופריבילגיות
  • הטלת מגבלות וסנקציות.

שלטון

שלטון נתון למי שנמצא בעמדה החזקה ביותר להחיל את ריבונותו על מאסת האזרחים עיקרית, וזאת בהתאם לתצורה שהם מקבלים את הטלת מרותו – להלן 'שיטת ממשל'.

פרסונה, או צבר אנשים, נוטלים עמדות שלטון באופן מסודר על פי צבר חוקים מקדמיים שמסדיר החלפת שליטים, או בכוח מתעלם מסדר מקדמי.

שליטה אינה נעשית ישירות על אזרחים; אלה רבים, מפוזרים ומבוזרים מדיי.

שליטה שלטונית נעשית באמצעות גופי יישום ואכיפה, על פי רוב צבא, כגוף עיקרי.
אמנם תכלית צבא להגן על מבנה מדיני מול איומים חיצוניים, אך בשל עוצמתו, והיותו אמור לסור למרות השלטון, כוחו מופנה פנימה במקרים ששלטון מזהה* איומים קיצוניים להמשך ריבונותו.
בכך צבא מהווה נקודת משען שלטוני בשימוש ביכולת אכיפה ויישום ראשוני טרום הסדרה רגולטורית, חוקית, נורמטיבית, או במקרה בעיתות משבר, חוסר יציבות מאיים על סדר שלטוני.

* במשטרים דמוקרטיים שלטון מוחלף בבחירות.
בעת הפסד בבחירות, על פי רוב, שליט אינו מפעיל צבא לשמר שלטונו,
– או בשל כך שהשליט מקבל את ההכרעה הדמוקרטית,
– או, בשל חששו שהצבא לא יסור למרותו.

יישום ואכיפה

בסינכרון מקביל, שלטון מקיים את ריבונותו באמצעות אנשים מאורגנים פונקציונלית במוסדות שלטוניים.

גופי שלטון, ממסד, כולל צבא, על אנשיו, הסר למרות שלטונית, הכרחיים לקיום שלטון. כלומר יש צורך בצֶבֶר הסכמה – אישור וולונטרי, של אנשים הממלאים פונקציות שלטוניות כדי ששלטון יתקיים. בהיעדר צבר הסכמה כזה, לא ניתן לשלוט. גם קים ג'ונג און לא יכול היה לשלוט, אם לא הייתה מתהווה מאסה קריטית של מי שתומך בו לעמוד בראשות קוריאה הצפונית.

במבנה שלטוני נוצרו, מתוחזקים, נאכפים, חוקים ונורמות שבאמצעות החלת שליטה וסדר מאפשרים לרווחה מצרפית* נתפשת גבוהה יותר יחסית לכאוס אפשרי, או לשיטות אחרות.

באופן אורגני, גם אם לא מסונכרן, עולים, בין היתר, שני צרכים, מחייבי מענה:

1. פטור של חלקי אוכלוסיה מחוקים ונורמות שהוחלו על היתר,
2. קביעה מי הם המחילים את החוקים והנורמות.

הבחנה בין כלכלה לסוציולוגיה