פרדוקס הקידמה

אמירה

בחלון זמן 'עכשיו'י, כלשהו,
בבחינת גודל מרכיב שמרני של ציבור מובחן
ראה סולם מאפיינים מוצע

ביחס למכלול אוכלוסייה, נתח הקונסרבטיבים – אלה הנוטים אינסטינקטיבית לשמר מצב קיים – גדול יותר בכלל הציבור מאשר מי שאינו שמרן.

עם זאת, האנושות מתקדמת על נתיב מובחן של

• השלת ערכים שמרניים אמוניים, קולקטיביים, שרירותיים,
• לאימוץ ערכים פרוגרסיביים רציונליים, אינדיבידואליים, נוטים לבקרה.

בבחינת, 'רגע, רגע, hold your horses, הרעיונות אולי טובים, אבל באים לי מהר מדיי.'

שאלות

1. האם הפרדוקס, שבכל עת
רוב הציבור שמרן, בעוד חברה ככלל, משילה ערכים שמרניים,
אכן, קיים?

2. אם כן, למה?

הסברים

דיכוטומיה מול ספקטרום

מצפה לשלב כלשהו, בו תהיה נקודה שבה הפרדוקס ייעלם.

עד אז, ובכל מקרה, אין פרוגרסיביות מוחלטת. 
אנשים הם שמרנים, עם מידתיות.

גם היפר-פרוגרסיבי מובהק לא יכול להיות פרוגרסיבי בכל נושא.

גם רפורמטור מובהק, שואף לשמר את הישגיו בתחומי השינוי, הצרים, לא כל דבר הוא שואף לשנות;
שמרן משמר את שמרנותו, מנגנון הבקרה, אינסטינקט הפירוק, רדום,
רפורמות, שואף לשמר את הישגיו, אם גם תוך כדי בקרה מתמדת.

ערכים מול ביטחון / רווחה אישיים

שמרן, כתפישה, שואף לשמר את ערכיו.

כשערכיו מתנגשים עם בטחונו או רווחתו,
גם שמרן יעדיף את בטחונו או את רווחתו הפרטיים על שימור ערכים מופשטים, הפרקטיקה הישרדותית רווחית גוברת על הפנייה תפישתית.

התנהלות זו – וויתור על שימור ערכים לטובת רווחה, מובהקת, חד כיוונית. היותה הוא בסיס לתנועת קידמה מובהקת.

כך, אירוע בריאותי 'דוחה שבת', חייל דתי במשמרת 'מחלל' שבת,

חד-מיני דתי, עדיין שואף להכרה בזכויות.

במקביל, שלטון, כל שלטון, שואף לשמר את שלטונו,
ונבדל מאחר בסוג ואופי המאמץ לעשות זאת.

בין האמצעים לשימור השלטון נמצאת השאיפה לשיפור רמת חיי נתיניו הנתפשת על ידם*. (נניח, בעיקר) כדי שהאלטרנטיבה לשליטתו לא תתממש.

שלטון שואף לשמר את שלטונו, גם באמצעות הטבה נתפשת לתומכיו,
כולל למיעוטים שרמת החשיבות לקידום סוגייה הנוגעת להם עולה על התנגדות הרוב.

כן, בדרך כלל שלטון הוא סוג של אליטה משכילה, וככזו, כפוטנטית, וכמצליחה היא בהיותה בשלטון פרוגרסיבית, מתקדמת, מקדימה את נתיניה,
שאולי מתגעגעים לאחור אך נהנים מערכי הקידמה-

רציונליות,
אינדיבידואלית,
ליברליות,
הבנה.

הסתייגות

יש להוסיף שההתקדמות האנושית לא ליניארית ואינה רציפה, סוג של תנועת שן משור.

דוגמאות למפלגות מיטיבות

ברמה מפלגות (בישראל)

• ש"ס מבקשת לשמר את צביון בוחרים, ובמקביל להגדיל את תמיכת המדינה בהם, להגדלת רווחתם.
• כן ישראל ביתנו, בתצורתה כמקדמת עלייה רוסית.

שלטון נאצי, שאף להגדיל את מרחב המחייה Lebensraum, לֶבֶּנְסְרַאוּם, את טובת האומה הנאצית, ובמקביל חוקק חוקים סוציאליים וחוקי שמירה על טבע וקיימות מתקדמים ביותר.

* 'נתפשות' זו, היא הסיבה לנחישות נתניהו לשמור על ההשפעה על התקשורת, על ויתור על תיקי ממשל כבדים ולשמר תיק קל כ'תקשורת'.