משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
כן, בדרך כלל בזכר
במסגרת שמונה הביטויים – טיירי וידר אמר שאני נוקט ב 8 ביטויים שחוזרים על עצמם – יש לי אחד שבסופו סימן שאלה: מתנשא*?
* התנשאות: חיווי על פעולה שמכָוונת להחצין יתרון ערכי.
בעוד תיוג ‘התנשאות’ על אחר נתון לפרשנות ודחיה של המתוייג,
חיווי ‘מתנשא עלי’ מהווה תגובה אותנטית וולונטארית, לתחושת אי-נוחות של המתנחת להחצנת נחיתותו הנתפשת ערכית של המחווה.
התנשאות, ואף יותר – התנחתות, הן מאפייני אישיות.
- אני משתמש בביטוי ‘מתנשא’, כשאלה.
- לא כאמירה.
- גם אם לא מצפה לתשובה עניינית.
- השאלה אינה חיווי קורבני (אופייני לקונסרבטיבים-ליכודניקים-ביביסטים) שמובע אך עם סימן שאלה בסופו.
- (נראה לי, ש) אם כבר משתמשים ב’מתנשא’ להטיותיו, אז פחות עד כלל לא משתמשים בשאלה לְאָחֶר נוכח (או שלפחות אני לא זוכר שימוש כזה)
- אלא לאחרים שאינם נוכחים.
- מהות השאלה – הסטה ממסלול שיח,
- מאירה אולי, היבט קומי,
- אינה מחווה על התנשאות הנשאל,
- שאלה שאינה מחייבת מענה,
- אלא תגובה שאולי תשעשע,
- מופנית לרוב לזכרים,
- פחות, אך לא נמנע מלשאול נקבות,
- בחברה – לא ליחיד,
- כשהסיטואציה נראית לי מתאימה,
- כשהשאלה, ואולי התגובה, יצחיקו אותי
- ואולי גם את הנוכחים.
אני גורס שניתן ‘להכות’ אם יש ‘מוכה’, ניתן להתנשא רק על מי שמתנחת.
ועם זאת, אפשר לנסות להתנשא.
כמודע למנגנון לא זוכר שהתנשאו עלי.
קשה לי לאתר ניסיונות התנשאות כלפיי.
האם זה מעיד שאני מתנשא?
עם זאת, השאלה לא מטפלת בביטויי התנשאות מול התנחתות, אלא בחיווי מגחיך מצב, כשברור שהטריגר אינו פעולה שנתפשת כ’ניסיון התנשאות’.
באירוע משפחתי, מישהו אמר משהו – לא זוכר או שסתם לא שמעתי.
אחר אמר – “כמו שהוא” הצביע עלי “מרבה לאמר – ‘אל תתנשא’.”
אוייש.
אני מעולם לא אומר למישהו ‘לא להתנשא’.
שמי שרוצים שיתנשאו על מי שמוצאים לנכון.
זהו קילוף ניואנס שפתי מאמירה, ויצירת תוכן חדש.
תוצר אי-הבנה מהותית של מה שאמרתי, שלא לומר חוסר רגישות שפתית.
לא, לא טרחתי לתקן.
