נובל. הבהרה
הלצות לא מבארים, ובדיחות לא מסבירים.
שזה כמובן פתיח להסבר…
כשאני משתף ברעיון כלשהו, בניסוח מסויים, או באחת מהאחיזות התודעתיות של הלקסיקון החסר, במעטים שאני בוטייח אני משסה את המשפט "על פחות מזה חוטפים נובל."
ב-מה בוטח? שהם מבינים לְ-מה אני מתכוון, ובעיקר, לְ-מה אני לא.
אחרי שהטמעתי את הדיבורציה – היום אומרים 'נורמל' – של המשפט, אני מניח להם להתבחבש עם 'לְמה הוא באמת מתכוון', ואחרי עוד כמה חזרות מקצר לשאלה אחרי שיתוף בתובנה "מה חוטפים על פחות מזה?" ונותן להם להשלים
יש מי שמנידים ת'ראש, משלימים את המשפט בעיוותים כאלה ואחרים שפוגעים בקוהרנטיות, אחרים מאלתרים שחוטפים סיפיליס, סנוקרות, זפטות ו/או מרעין בישים אחרים.
יש מי שחושד בי שאני באמת חושב ש… לא-יודע-מה.
טוף.
תכלית המשפט הוא הסימון ש:
כאן חידשתי משהו.
אם לא לאנושות – לעצמי.
ומכיוון שלך אני מוכן לשקר, ולעצמי לא – ישנם טקסטים בעלי ערך לי שנראה לי שחידשתי לפחות לעצמי.
הייתי כמובן שמייח לקבל על כך הכרה שמתבטאת גם כספית.
עם זאת ברור ונהיר לי:
♠ אלה לא תחומי תוכן מעניינים,
♣ זו לא הפלטפורמה,
♥ כתיבתי היא כגריסת חצץ משוחה בגריז רותייח, זרויה שברי מסמרים חלודים לשיני חלב,
ולכן החומר הוא לצריכה עצמית בלבד.
כן, מיוזע, לא אלגנטי, מסורבל.
לא אוהב את ההבהרה.
ועם זאת, הבאתי על עצמי