דמוקרטיה: כבוד לדעה אחרת

משך קריאה כ־ 4 דקות

אז זהו שלא

סנטימנט

יש הגורסים, נניח כמו מיכה גודמן, שעמדה פוליטית נגזרת מסנטימנט מהודהד ברשתות חברתיות.

אני חולק על כך.
מקור סנטימנט(ים) מוטמע בבית גידול.

הדהוד סנטימנט משמעותי ככל שיהיה, לא יוצר סנטימנט שלא היה קיים קודם.
הדהוד תפישה על ידי דמויות שיש אליהן סנטימנט חיובי מעצים תקפות, מטמיע אותן.

חופש ביטוי

אני (לא יודע מה זה ‘מכבד’) בעד לטפח חופש ביטוי של כולם, על הכול, בלא סייגים על התוכן. כולל התנגדותי למנוע ‘עלבונות’ ו’הסתה’, אם נשמרים במסגרת מילולית שאינם תלויים בפרקטיקה – אם כן מלווים במעשים, אני כן בעד התגוננות מפעולה פיזית עוינת או מונעת.
לא הייתי רוצה סייגים לחופש ביטוי,
וגם מבין שלו הייתי רוצה לא הייתי יכול להשית סייגים.

(אין) כבוד

אבל, בוא(י)

כשאני נחשף ל’דעות’ שאינן חותרות רציונליות, חופש הפרט, שיוויון ושלום, את השמעת הדעות אינני שולל, כבוד למבטאן אין לי;

אני בז עד חושש לא ממי ששואף שנתניהו יחזור לשלטון, אלא כלפי מי שאדיש לכך. אם נראה לך שנתניהו הוא דמות פוליטית לגיטימית, שאינך חש עוינות כלפיו, מבחינתי אתה חלק מהמון תודעה דמוקרטית נמוכה שמאיים על חירותי במדינה דמוקרטית.

כששאלתי אותו על פשר ההתנגדות העמוקה למפא”י בבית שבו גדל‘ דודי אמסלם ‘השיב לי בצורה מדודה וממוקדת: “כי הם רצו להעביר ילדים על דתם“.’

סוגיה רגישה. אין לי יחס חיובי לדת. לא מייחס לעצמי יכולת להשפיע על בעלי אמונה כלשהי. אני נוטה לפרק קונסטרוקטים באשר הם, לעצמי, לבוז לבעלי קונסטרוקטים.
אם לפרק קונסטרוקט הוא ‘העברה על דת’ מבין את גישת אמסלם.
מאידך כל בניית קונסטרוקט אמוני, המרת אמונה אחת באחרת דומה בעיני, אני רוחש לה שלילה.

בנוסף, אינני מכבד קונסרבטיביות;
סנטימנט אמוני, לאומני, משמר התכנסות הזדהותית, כמיהה להחלת צביון על מרחב ציבורי, לקהילתנות, להיררכיה, לסמכותנות, לתוקפנות פיזית מגוננת על אידאות מופשטות, לפשטנות רציונלית, למורכבות מיסטית, לרהב מלל, סמל וטקס.

אין לי כבוד לבעלי דעות שנתמכות בסנטימנטים מוטמעים אלה.

התנגשות של רצונות על שליטה במרחב הציבורי היא דוגמא קלאסית ללחילוקי דעות.

אינני רוצה לכבד את מי שרוצה לתת כוח לחברה להחליט על בעל החיים האם ואיך לסיים את חייו. בכלל זה, הרעיון שיש מי שתומך בכך שלמדינה תהיה אמירה בשלילת הפסקת הריון – אינני יכול לקבל.

מכיוון שאני מבין את (חולשת) כוחי, אני מסכים בעוינות רבה לפשרה כפויה.

כבוד לכך – אין לי.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share
%d בלוגרים אהבו את זה: