הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
על פי ג’ון לוק, רעיון הזכויות הטבעיות, לכל אדם זכות ל
- חיים,
- חירות
- ורכוש.
על פי לוק, הבסיס לזכויות אלה הוא טבע האדם.
לממשל יש סמכות להגן על זכויות אלו,
ועם זאת אין לו הצדקה לעשות שימוש אחר בכוחו.
כלומר אין כאן עניין של טוב ליבו או החלטה של הריבון.
הארה
לדעתי,
חופשנות – הבסיס לזכויות הפרט,
היא תפישה אינטואיטיבית, כמעט אבסטרקטית
של ‘טוב מצרפי’ נצבר אינדיבידואלי.
ה’טוב’ הזה הוא במסגרת היות הפרט חלק ממגוון קהילות – קולקטיב(ים), קבועים, זמניים, נכפים, בחירתיים, משתנים שבמהלך חייו נמנה עליהן.
קולקטיבים אלה מתנהלים על ידי אינספור פעולות גומלין שמטרתן
לקדם קיומם והתפתחותם של כל המרכיבים הנוטלים חלק באינטראקציות אלה,
באמצעות שיח ומעש,
(עם חבר קהילה אחר, או) גרעין ליבתי רעיוני,
בדרך כלל של רוב האנשים – להלן דמוקרטיה,
או,
שהקולקטיב נשלט באמצעות דומיננט – מנהיג – המצליח לכפות את הובלתו במגוון דרכים.
