תגית: אמונה ודת

אין שינוי תפישה רציונלי.
אמונה מתערערת מקומית, פרטנית,
לעתים רחוקות,
ועל־פי רוב – זמנית.

תעמולה פשוטה, מלבה סנטימנט מוטמע מקדמית.

ללא מגבלות, נטול איזונים, בלמים, שומרי סף וחוק.

החצנת דגמון אמוניות, לאומנות.

שלטון ימין יעיל יותר בשמירה על סדר ושלטון חוק;
בעוד מתנגדים פרוגרסיבים פועים,
המנהיג משקיט בכוח או בסתלבט המוני
מגזרים נפיצים עם תודעה דמוקרטית נמוכה,
עליהם הוא נישא, כ–
שכבות מצוקה, אמוניים ולאומנים.

עממית – שליט יחיד, עריצות רוב,
לא הייצוגית מערבית – חופש, זכויות פרט ומיעוטים.

הודאה בטעות כרוכה במשבר מיטוט אמונה.

Whataboutism – הצדקת עוול מקדם בשם דימיון לעוול מתנגד.

תפישה מצמצמת, מיעוט הגות, פילוסופיה מצומצמת.

'חכמת ההמונים':
"כמה עוד חושבים כך?"
שקול לטיעון רציונלי רהוט, מנומק, מספק לוגית.
לא כתפישה דמוקרטית,
ולא כסבירות,
אלא,
כהתכנסות הזדהותית לנורמה.

טיפוח טראומות עבר דמוני להצדקת מימוש אינסטינקט תוקפנות הווה.

לקות הבחנה בין תקווה–מציאות, נרטיב–עובדות, אמונה–רציונל, ביטוי–מימוש.

התנייה, נטייה להפעלת אלימות לקידום או הגנה על אידאולוגיה.

דיזוננס תמידי בין אמונה לבין חיוויי מציאות רציונליים.

מידת קרבה לליבה אידאולוגית,
מידת הקצאה עוצמת אנרגיה ליישומה.

תפישת הליבה? האידאולוגיה המסויימת?
שלישונית בחשיבותה.

הנחת פרדיגמות ערכיות אקסיומטיות,
ושימוש בפרדוקסים להוכחתן.

סתלבט על סנטימנט המון: נתניהו, טראמפ,
פינקלשטיין, רוג'ר סטון, רוי כוהן, גבלס, מקיאוולי.

שאיפה להזדהות רגשית עם הנהגה במקום לראות בה ניהול פונקציונלי.

פדופיליה אינטלקטואלית, תפישתית:
סיפוק מהחדרת אמוניות לאומנות לחסרי־ישע אינטלקטואלי.

ויתור על זכויות וחופש פרט לטובת ריבון.