סוף כחלק מ

הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

אזרחים, חיילים, מעורבים, וכאלה שלא, נהרגים בצוק איתן.
בשני הצדדים.

הצד שלי, קרוב אלי יותר;
ההיכרות, הפנים, השמות, המראות, השפה, האינטרסים המשותפים.

עצוב ההרג, הפגיעה בנפש, באדם, ברכוש, בטובין הרעיוני, הערכי, המוסרי, התודעתי.

הממשקים, על ציר זמן מתמשך, לא נושקים, הם פוצעים, מרובי רבדים.

מתסכל חוסר התוחלת, לא נראה סוף קונקרטי אליו ניתן לייחל.

מניח, ש-

הבעיה האזורית לא תיפתר כשלעצמה
אלא
תתכנס לבעיה חובקת בקונטקסט רחב יותר המכיל את הבעיה הראשונית.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share