נבואה ניתנה לנבונים; אני, כשוטה, לא אתנבא

פרדיקציה תוצאות בחירות 2019

64 : 56

הרי הערכתי ועיקרה תחילה

גוש הימין

64-5 מנדטים.

הגוש שאיננו ימין*

כחול לבן, העבודה, חד”ש–תע”ל, רע”מ–בל”ד, מרצ = 55-6 מנדטים.


* בעוד ש-ימין, שמרנות, קונסרטיביות, היא התכנסות לסנטימנטים אמוניים לאומניים מתכנסים הזדהותית, אין שניים שיסכימו להגדרה מהו שמאל, כאשר קומוניזם הוא סוג של ימין, שאינו דר בכפיפה אחת עם חתירה לרציונלית חופש פרט, שיוויון פרוגרסיבי.

נושא הבחירות

הבחירות אינן על נושא מסויים;

הן אינן על תפישת ויתורים על שלום,
ולא על הטיית משאבים כלכליים, מידת קפיטליזם/ סוציאליזם.

וגם לא על נתניהו כן או לא.

בחירות 2019 הן על תפישת הדמוקרטיה;

ימין – 64

צבר מפלגות
בתפישה אמונית לאומנית, מתכנסת הזדהותית

שאיפה להעניק לריבון נבחר יתר סמכויות,
תוך החלשת בקרה

    • ממסדית כ
      בית משפט עליון, יועץ משפטי, משטרה, אקדמיה, 
    • פרטית כ
      עיתונות, חופש פרט ואמנות, דמויות בתפקידים ממלכתיים לשעבר.

שמאל לא ימין – 56

מפלגות מתנגדות ליישום גישה ימנית קונסרבטיבית;

    • שואפת לדמוקרטיה מערבית עם גופי בקרה שלטוניים עצמאיים, איזונים ובלמים,
    • מקדמת ערכים מגזריים, אמוניים לאומניים, סותרים את אלה היהודו-ישראליים כפי שמבטאים מפלגות הימין –
      • חלק ממצביעי המפלגות הערביות,
      • מסיבות שונות, אינם מהווים חלק מקואליציה,
      • מי שתומך בזהות אמונית לאומנית באשר הוא אינו שמאל פרוגרסיבי, אלא דומה יותר לימין קונסרבטיבי לעומתי.

אין נביא בקפה

מכיוון שאינני נביא, לא קורא בקפה, אלא ישבן בתי קפה ביום טוב, בחגים ובמועדים,
לא אשער את החלוקה הפנים גושית.

עם זאת,
לחלוקה פנים גושית אין חשיבות עד זניחה.

כן, אשער,
שבהינתן המצב כעת, ללא deus ex machina טורף מציאות,
לאור העובדה שאין על הפרק נושא ליבה כ-
– מדיניות שלום,
– או חברה–כלכלה,
תצורת הדמוקרטיה היא על הפרק:
הטיית הסנטימנט המקדמי של הבוחר ל
– פן דמוקרטי ימני מובהק,
– או שאינו כזה.

גילוי תקשורתי כזה או אחר, משמעותו נמוכה ונטמע בסנטימנט המקדמי;

כל ביטוי תקשורתי יעצים עמדה מקדמית ולא יעביר מצביעים מצד אחד לאחר:
 ♠ גילויי שחיתות שלטונית יעצימו את הרצון לשינוי השלטון,
♣ יחריפו את ביקורת אוהדי השלטון על רדיפה מוטה של גורמי בקרה את נשוא הסנטימנט.

טרום בחירות

בהינתן 64 מנדטים לגוש בראשות נתניהו, הוא יוכל להקים ממשלה.

יש לנתניהו עניין בחיזוק מקסימלי של הליכוד – ברור.
יש לו עניין לכתוש את מפלגות הימין שאינן ליכוד, לגמוע את קולותיהן, לחיזוק הליכוד;
כל קול שמגיע לימין שאינו ישירות לליכוד, מחזק אותו פחות, לעומת קול ישיר לליכוד.

עם זאת, ובה בעת, טקטית, לנתניהו עניין בחיזוק הימין הקיצוני.

לאחר הבחירות

עם ייצוג ימין קיצוני בכנסת,
נתניהו יוכל לפנות לכחול לבן,
גם אם כחול לבן תהיה רבת מנדטים יותר מהליכוד,

ולהציע,

מכיוון שלכחול לבן, אין יכולת להקים ממשלה, אלא רק לנתניהו,
בידי חברי כנסת מכחול לבן
שממילא קטנים סיכוייה להישאר גוף מפלגתי עד לבחירות הבאות,
נותרת ברירת ההחלטה:
♠ ממשלה בראשות נתניהו, בתמיכת מפלגות הימין כולן, ובמיוחד סהרורי הימין שיקבלו תפקידים מעצבי חברה,
♣ או לחבור לממשלתו:
“זה צו השעה” יאמר “עִזרו לי שמור על ישראל דמוקרטית, שהימנים השפויים ביניכם יצטרפו לממשלתי, כדי שהקיצוניים לא.”

טעות נפרצת

הגודל לא קובע.

גודלן היחסי של כחול לבן והליכוד אינו משפיע על זהות מרכיב הממשלה.

מה שיקבע את זהות מרכיב הממשלה הוא יכולת מפלגה
– כנראה אחת משתיים גדולות –
לספוח אליה תמיכת מפלגות קטנות יותר מהגוש,
ואולי עריקה מהגוש הלעומתי להקמת קואליציה.

בהבנה זו,
על מצביע, כל למצביע, הצביע בהתאם למיקומו על משרעת המפה הפוליטית, ולחזק בכך את עמדתו, שכן

  • כאמור, החלוקה הגושית היא המשפיעה,
  • טקטית לקול 1/6,000,000, לערך, אין משמעות.

בפועל

מצביע מגוש שאינו נמנה על האֱמוני לאומני,
שמצביע כחול לבן – ערב רב תפישתי, שמחיל עמדות במשרעות
♥ בין העבודה למרץ – יעל גרמן, עופר שלח, חילי טרופר,
♦ ובין הליכוד לבית היהודי – משה יעלון, יועז הנדל, צבי האוזר,
בעצם,
תורם קולו לאפשרות שחברי כנסת מהמפלגה בה בחר,
שלא תוכל להקים ממשלה, שכן הגוש התומך בה בכל מקרה מונה פחות מ- 56,
יערקו לקואליציית ימין,
תחת איום – “הליכוד יכול, זה או איתכם או ממשלה עם סמוטריץ’–בן גביר.”

כך,
פרדוקסלית,
הצבעה לכחול לבן תאפשר לבעלי סנטימנט ימין-ללא-נתניהו סיכוי רב יותר לנתניהו להקים ממשלה לשמור על ערכי הדמוקרטיה שהוא מציג,
לעומת האפשרות של הצבעה לעבודה או למרץ, לשימור – אנחנו בעידן של התהפכות מי ה’שמרן’ משמר הערכים הדמוקרטיים ומי הרדיקל ששואף להסיר את האיזונים והבלמים מהרשויות – ערכי דמוקרטיה מערביים.

Share

השאר תגובה