הטיות* על משרעותיים תפישתיים

אחיזה תודעתית: צמד ספקטרומ(ים) תפישתיים

מכניקת העדפת יישום תפישת פרטים בסוגיות פרט–חברה מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות.
העדפות קיימות גם אצל מי שמעיד על כצמו “אינני מבין בפוליטיקה.”

בהמשך ל-

פרט חברה ריבון: אחו שלושת הקודקודים והממדים 

יומרה

הארות על מאפייני מכניקה מחשבתית של פרטים, בנהייתם אחר הטייה לתפישה פוליטית.

תזה: פיזור על משרעת תפישתית

משרעות

  • ‘משרעת תפישתית’, להבנתי, בנויה משתי מערכות ספקטרליות – להלן משרעותיים, נבדלות:
      • קונסרבטיבית,
      • פרוגרסיבית.
  • כל אחת מגישות אלה מהווה משרעת.
  • שתי המשרעות מופרדות, לשתי מערכות ספקטרליות עצמאיות.
  • הבחנה בין פרטים, קינון פרט על אחת שתי משרעות אלה, ומיקומו, הוא תוצר מבנה אישיותי מנטלי אינדיבידואלי.
טיפוסי פרט על המשרעות
  • קינון על המשרעות:
    • צד אחד – קונסרבטיביות,
    • צד שני – פרוגרסיביות,
    • בלתי מובחנים
      • אינדיפרנטיים נטולי תפישות עולם – תומכי פתרון, סוגיה מוצעת לסוגיה קונקרטית על פי גישה תועלתנית תלוית זמן, מקום וסט-אפ מארג אינטרסים נתפש.
      • היברידיים חולקי תפישות מובחנות משתי המשרעות – בעלי תפישות אופייניות מכאן ומכאן,
      • ‘לא זוכרֵי למה’ – תוצרי הטבעת הסוציולוגיה המקיפה אותם, סוכני ממסד מובחן השפיעו עליהם בשלבים מוקדמים בחייהם – ההטמעה נותרה.
  • בלתי מובחנים ייחשפו בְּפוּ של מותקף אסטמה בעת התקפה, כקונסרבטיביים, גם אם באופן בלתי מתומלל, שכן, ממד הערעור – תנאי הבסיס לקיום מחשבה פרוגרסיבית – לא קיים.
פיזור על משרעת
  • חברות נבדלות גם במידת  פיזור –– התקבצות פרגמנטיות –– דה פרגמנטיות הטיות פרטים על פני המשרעות.
  • פרטים נבדלים, בין היתר, במידת
    • קרבתם לאידיאולוגיה תפישתית,
    • מידת האנרגיה שהם מוכנים להקצות ליישומה.
    • האידיאולוגיה עצמה היא הווריאנט המשתנה מקומית זמנית, לכן לא דן בה בהקשר זה, והיא שותפה שלישונית – אחרי הקרבה ומידת האנרגיה – למאפייני התפישה,
  • מיקומי תפישות פרט על פני משרעת, במגוון סוגיות, מידת עוצמת הסנטימנט התפישתי – נותר סטאטי כטביעת אצבע תודעתית של אינדיבידואל.
    • משרעת קונסרבטיבית בסוגיות שונות של סובייקט יחיד, מתאפיינת בהתקבצות מרחק בין קטבי משרעת,
      יותר,
      מאשר ההתבדרות האופיינית על פני משרעת פרוגרסיבית.
יישום תפישות
  • הפרקטיקה, המעשה התוצאתני – תמיכה, הצבעה המקומית עשויה במקרים מסויימים להיות דינמית.
  • מפלגות שממוקמות על אחת המשרעות מבקשות להגדיל את כוחן היחסי באמצעות
    • פניה לפרטים אינדיפרנטיים והיברידיים,
    • באמצעות
      • ניסיון לשכנוע לוגי, רציונלי לעליונות/ יתרון תפישתם המוצעת,
      • שימוש בפרסונות בעלות כריזמה או מעוררות אהדה לספיחת תמיכה הזדהותית,
      • הצעה לטיפול מובחן בסוגיה קונקרטית על הפרק שמאובחנת כרלוונטית לסובייקט.
  • בעוד, שמכניקה תפישתית קבועה ואופיינית לפרט, הצבעה, יכולה לשקף תפישות פרטים, ועם זאת תיתכן דינמיות ש-
    • אינה תואמת את תפישתו המקדמית של פרט,
    • משתנה בנסיבות מסויימות על ציר זמן.
מושגים על המשרעות
  • מקור המושגים ‘ימין’, ‘שמאל’ בפרלמנט הצרפתי, בו מצדדי שימור השלטון המלוכני, הענקת זכויות יתר לאצולה ושימור מעמד הכמורה מוקמו בצד הימני של האסיפה הלאומית, בעוד שחותרי ניתוץ הסדר הקודם, שואפי השיוויון, ישבו בשמאל.
  • החל מתחילת המאה העשרים, המושג ‘שמאל’ קיבל התייחסות ל’סוציאליזם’ –– ‘קומוניזם’ וזאת בשל מתיחת מושגי שיוויון על מצע תקשורת המונים – עיתונות שהחלה לצבור פופולריות.
  • פרדוקסלית, חברות שמתוייגות כ’שמאל’יות, ‘קומוניסטיות’, כשהן על בסיס לאומי, שלטון חזק ושאיפה לסדר מוחלט מדגמנות תפישות קונסרבטיביות מובהקות. בינן לבין שמאל פרוגרסיבי אין דבר.

 

הבחנה בין תפישות על משרעותיים

זו לא משרעת, זו משרעותיים.

חברות אנושיות, ארגונים, צִבְרֵי פרטים,
נבדלים, בין היתר,
בפיזור תפישות פרטיהם
על פני שתי מערכות ספקטרליות, מנעד, מקשתות, משרעות תפישתיות
שעל כל אחת משתיהן מונחות הטיות פרטים בנושאי פרט––חברה––ריבון.

משרעות

  • ‘משרעת תפישתית’, להבנתי, בנויה משתי מערכות ספקטרליות – להלן משרעותיים, נבדלות:
      • קונסרבטיבית,
      • פרוגרסיבית.
  • כל אחת מגישות אלה מהווה משרעת.
  • שתי המשרעות מופרדות, לשתי מערכות ספקטרליות עצמאיות.
  • הבחנה בין פרטים, קינון פרט על אחת שתי משרעות אלה, ומיקומו, הוא תוצר מבנה אישיותי מנטלי אינדיבידואלי.
טיפוסי פרט על המשרעות
  • קינון על המשרעות:
    • צד אחד – קונסרבטיביות,
    • צד שני – פרוגרסיביות,
    • בלתי מובחנים
      • אינדיפרנטיים נטולי תפישות עולם – תומכי פתרון, סוגיה מוצעת לסוגיה קונקרטית על פי גישה תועלתנית תלוית זמן, מקום וסט-אפ מארג אינטרסים נתפש.
      • היברידיים חולקי תפישות מובחנות משתי המשרעות – בעלי תפישות אופייניות מכאן ומכאן,
      • ‘לא זוכרֵי למה’ – תוצרי הטבעת הסוציולוגיה המקיפה אותם, סוכני ממסד מובחן השפיעו עליהם בשלבים מוקדמים בחייהם – ההטמעה נותרה.
  • בלתי מובחנים ייחשפו בְּפוּ של מותקף אסטמה בעת התקפה, כקונסרבטיביים, גם אם באופן בלתי מתומלל, שכן, ממד הערעור – תנאי הבסיס לקיום מחשבה פרוגרסיבית – לא קיים.
פיזור על משרעת
  • חברות נבדלות גם במידת  פיזור –– התקבצות פרגמנטיות –– דה פרגמנטיות הטיות פרטים על פני המשרעות.
  • פרטים נבדלים, בין היתר, במידת
    • קרבתם לאידיאולוגיה תפישתית,
    • מידת האנרגיה שהם מוכנים להקצות ליישומה.
    • האידיאולוגיה עצמה היא הווריאנט המשתנה מקומית זמנית, לכן לא דן בה בהקשר זה, והיא שותפה שלישונית – אחרי הקרבה ומידת האנרגיה – למאפייני התפישה,
  • מיקומי תפישות פרט על פני משרעת, במגוון סוגיות, מידת עוצמת הסנטימנט התפישתי – נותר סטאטי כטביעת אצבע תודעתית של אינדיבידואל.
    • משרעת קונסרבטיבית בסוגיות שונות של סובייקט יחיד, מתאפיינת בהתקבצות מרחק בין קטבי משרעת,
      יותר,
      מאשר ההתבדרות האופיינית על פני משרעת פרוגרסיבית.
יישום תפישות
  • הפרקטיקה, המעשה התוצאתני – תמיכה, הצבעה המקומית עשויה במקרים מסויימים להיות דינמית.
  • מפלגות שממוקמות על אחת המשרעות מבקשות להגדיל את כוחן היחסי באמצעות
    • פניה לפרטים אינדיפרנטיים והיברידיים,
    • באמצעות
      • ניסיון לשכנוע לוגי, רציונלי לעליונות/ יתרון תפישתם המוצעת,
      • שימוש בפרסונות בעלות כריזמה או מעוררות אהדה לספיחת תמיכה הזדהותית,
      • הצעה לטיפול מובחן בסוגיה קונקרטית על הפרק שמאובחנת כרלוונטית לסובייקט.
  • בעוד, שמכניקה תפישתית קבועה ואופיינית לפרט, הצבעה, יכולה לשקף תפישות פרטים, ועם זאת תיתכן דינמיות ש-
    • אינה תואמת את תפישתו המקדמית של פרט,
    • משתנה בנסיבות מסויימות על ציר זמן.
מושגים על המשרעות
  • מקור המושגים ‘ימין’, ‘שמאל’ בפרלמנט הצרפתי, בו מצדדי שימור השלטון המלוכני, הענקת זכויות יתר לאצולה ושימור מעמד הכמורה מוקמו בצד הימני של האסיפה הלאומית, בעוד שחותרי ניתוץ הסדר הקודם, שואפי השיוויון, ישבו בשמאל.
  • החל מתחילת המאה העשרים, המושג ‘שמאל’ קיבל התייחסות ל’סוציאליזם’ –– ‘קומוניזם’ וזאת בשל מתיחת מושגי שיוויון על מצע תקשורת המונים – עיתונות שהחלה לצבור פופולריות.
  • פרדוקסלית, חברות שמתוייגות כ’שמאל’יות, ‘קומוניסטיות’, כשהן על בסיס לאומי, שלטון חזק ושאיפה לסדר מוחלט מדגמנות תפישות קונסרבטיביות מובהקות. בינן לבין שמאל פרוגרסיבי אין דבר.

 

הבחנה בין תפישות על משרעותיים

Share

9 thoughts on “הטיות* על משרעותיים תפישתיים”

השאר תגובה