כנגד ארבעה בנים דברה תורה

חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול*

בהסתכלות (שואפת ל)חוסר מעורבות בהטייה פוליטית,
בסוגיות העוסקות בפרט–חברה–ריבון,
בהעדפה לתמיכה במבנה מפלגתי מקדם סוגיות אלה, בחובשי את מצנפת האנתרופולוג/ זואולוג/ בוטניקאי/ גיאולוג/ אסטרונום, ההעדפה למפלגה מסויימת היא תוצר של  בסיס סנטימנט לסט ערכים מסויים, על משרעותיים.

מליבה בסיסית זו צומחים ארבעה ענפים:

אינטואיציה – איך נראה מה אומר ההוא שבפרונט

אדמיניסטרציה – מה מבטיח המצע הכתוב 

פרקטיקה – בחינת המעשה כאן ועכשיו

אידיאולוגיה – מהי התפישה המצרפית של גישה

ההצעה לארבעה טיפוסים, מבחינת הטיפוסים (לי) מובחנת.
ניתן להתדיין על מידת המובחנות של כל אלמנט, האם והיכן פרט ממקם עצמו או נתפש על ידי פרט אחר: 

איזה טיפוס אתה?

* שימוש במטפורה, הפיתוי להחלה אנלוגית, מותנעת על ידי, ונעשית על ידי הקורא המקבל.

קשירה בין ארבעת הדמויות התיאולוגיות לארבעה ארכיטיפים מוצעים היא מקרית, אין ביניהם קשר לוגי, היררכי או סימביוטי, אלא אסוציאטיבי אסתטי או לא.