בחירות*: הטייה פוליטית


* תרתי משמע: במובן
מכניקת העדפת פרטים באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות,
ושלא במובן – הבחירות בהטייה – מינוריות; תוצר טביעת אצבע אישיותית מובחנת.

בהמשך ל-

פרט חברה ריבון: אחו שלושת הקודקודים והממדים
משרעותיים
כנגד ארבעה בנים דברה תורה 

מאפייני תפישות

מערכת מוסר סטאטית, מונחלת

  • מערכת מוסר קבועה שהונחלה והוטמעה, מיושמת ומוחלת הלאה,
  • התבססות על החלת ערכים מוחלטים,  מקדמיים, מוכתבים,
  • מקורם בכוחות עליונים, עוצמתיים אקסטרינזיים לפרט, בלתי ניתנים לערעור או בקרה,
  • תכליתם להתנהל באופן שמקרב לגן עדן ונמנע מגהינום.

סולם ערכי התנהגות דינמי

  • מערכת ערכים היררכית דינמית שניתנת לברירה לפי מצב משתנה,
  • במטרה לשיפור תמידי, 
  • קידום של ערכי שיוויון יחסיים, חופש פרט, קידום רצונו,
  • מקור הערכים הם נורמות התנהגותיות רציונליות, ניתנות לבחינה ולשיפוט באמצעות תודעות בלתי תלויות,
  • תכליתם לשפר באופן מתמיד מצב קיים, או למתן הדרדרות,
  • שלילת טוב / רע מוחלטים.

קונסרבטיביות

פרוגרסיביות

הטייה לסנטימנט(ים)* בתפישה ויישום ערכים

  • טיפוח סנטימנטים, אמוניים מתכנסים הזדהותית,
  • מידתיות משתנה בין פרטים; עד כמה מוטים למימושם.

* מושג בעייתי, שכן, בין בעלי תפישות קונסרבטיביות יש הגורסים שתפישותיהם עומדות באמות מידה רציונליות. עם זאת, העובדה שיש מרכיב אמוניות או ייחוס ערכים מיסטיים לאל או למדינה מעידה על היעדר חתירה מתמדת לרציונליות כמאפיין מגדיר, אלא לקיום סנטימנט.

חתירה לרציונליות

  • שאיפה להסרת רכיבים סנטימנטליים, בידיעה שה’שאיפה’ מוחלטת, ובה בעת בלתי ניתנת ליישום מוחלט,
  • בדיקה מתמדת, האם הסנטימנט הקיים מנחה, או מתיישר עם ערעור רציונלי.

פוזיטיביות

  • ידיעה שיש ‘נכון’, ‘מוחלט’,
  • בניית קונסטרוקטים תפישתיים.

ערעור

  • ניסיון מתמיד לערער תפישות מקדמיות, האם נשענות על מרכיב אמוני, סנטימנטנלי, או ציוויי.

כיוון מחשבה רגרסיבי, מתוצאה לתיקוף

  • דיאלקטיקה שמוכיחה ומתקפת הנחות מקדמיות,
  • שימור ערכי מקור.

כיוון מחשבה פרוגרסיבי, מחקירה למסקנה

  • דיאלקטיקה שמבררת בכל עת את הכיוון, לאור אימות הנחות ששרדו, זמנית, הליכי בקרה ומבחני תקפות מתמידים.

שימור מסורת

  • הקצאת חשיבות לפרקטיקות שתכליתן שימור תפישת קולקטיב ושיוך אליו.

ניתוץ פרקטיקות מסורתיות

  • מיקוד בתפישות מקדמות פרקטית,
  • או סופחות הנאה,
  • פעולה שתכליתה שימור מסורת דינה להתייתר.

מכירים בְּ- שואפים לְ- כוחות-על מארגנים, בתצורות

  • דת – אמוניות ציבורית (לא רק של פרט), צביונית, חברתית, מתכנסת קולקטיביסטית,
  • מדינה – לאומנות, קיומה מהווה ערך מיסטי כשלעצמו.

חתירה לרציונלית, מערערת פרדיגמות

דחיית פרקטיקות אמוניות,

  • אמוניות תחומה לזולת, כחופש פרט,
  • מדינה כמבנה חברתי אד-הוק, יישומי, פרקטי, נטול מיסטיקה.

לקולקטיב – ערך כשלעצמו

תפישת דת, עם, מדינה, שבט, עדה, קבוצה כת, בעלי  חשיבות ערכית מיסטית, קדושתית,

  • פרטים שייכים למבנה ארגוני, מלידה בדרך כלל, או מתוך הצטרפות ריטואלית, הכרתית תפישתית,
  • משרתים מבנה חברתי, קולקטיב השתייכותי זהותני, 
  • נטישת השתייכות ארגונית נתפשת כבעלת משמעות רגשית, מיסטית, בגידתית. לא עניין של פרט, אלא פוגע בכלל.

מבנה חברתי – אינסטרומנט יוטיליטרי

התארגנות אד-הוק, כורח או כיעילות – ‘בית משותף’, נטול חשיבות עצמית, ערך מקומי זמני,

  • פרט חולק עם עמיתיו התארגנות, מבחירה, כל עת שנהנה מתשתית ארגונית, וזאת מול אלטרנטיבת היעדרו; חברה כמִנְשָא לקידום רצון פרט, כל זמן שאינו מתנגש ברצון פרט אחר, כשגופי המדינה ממונים על בקרה זו.
  • נטישת ארגון היא אקט רציונלי ללא משמעויות ומשקעים סנטימנטליים.

סדר

  • ויתור על היבטי חופש פרט לטובת סדר,
  • כמיהה לסדר מארגן עד ייחוס הסדר לאל, או חימוש וולונטרי של המדינה באמצעים לאכיפת סדר אנושי, תוך הגבלה מודעת ומסכימה של חופש אזרחיה,
  • סדר מעגלי, באמצעות ריבון-על – ייחול לכך, וקיום הסדר הוכחה לקיומו ונחיצותו.

חופש

  • הכרה שסדר מחלט מגביל חופש, מוכנות לחיות עם סיכון סדר רופף לטובת חופש פרט
  • הכרה שסדר בעולם כאוטי שמגיב בהכרח  הוא ניבוי מאורע עתידי על סמך מאורעות עבר, באמצעים רציונליים היררכ

אי-ידיעה אנושית בלתי נסבלת

  • מייחסת סדר וארגון שמנוהל על ידי ריבון-על, אל או שליט מדינה. 

אי-ידיעה אנושית ניתנת להכלה

  • שאיפה מתמדת להבנה עתידית עמוקה יותר.

תשובות מוחלטות

  • שאיפה אינהרנטית לתשובות נחרצות, מוחלטות.
  • טוב, נכון, רע, שגוי – מוחלטים, נצחיים, בלתי ניתנים לערעור.
  • ערעור הוא ‘כפירה בעיקר’.

כל הבנה היא זמנית

  • תחת נסיונות ערעור ובקרה מתמידים ונכונה (רק) עד להפרכתה האפשרית,
  • טוב, נכון, רע, שגוי – יחסיים, ניתנים לבחינה מתמדת
  • נכון וטוב, זה שיפור,
  • זמני,
  • עד שלא עורער.

היררכיה מעדיפה את מרכיב האמונה

  • מערכת ערכים שמוכתבת על ידי ריבון-על, אל או מדינה
  • מתוקפת באמצעות ציוויים מלויים בעונשים –
    • גיהינום, הבטחות לגן עדן בגרסה הדתית,
    • מוות לגיטימי אם נעשה באמצעות האל או המדינה,
    • הרחקה מחברה באמצעות מאסר, וקנסות כספיים  בגרסה המדינית.

היררכיה לעקרונות אוניברסליים

  • מערכת ערכים שיכולה להגיע באמצעות תודעות בלתי קשורות השואפות להיטיב את מצבן באופן מושכל מקומי.
  • המתה יזומה שאינה שגגה או התגוננות, אינה מתקבלת, שימוש בעונשי הרחקה מחברה וקנסות הוא כורח רע, שמחפשים בהתמדה חלופות.

יעד: הגעה למוחלט

  • מונחים אמורפיים קבילים כ
    • משיח,
    • מלאך מוות,
    • גן עדן,
    • גיהינום.

מטרה: שיפור מתמיד

  • הליכים אבולוציוניים, אורגניים, סינכרוניים, קוהורנטיים ל
    • אנשים,
    • נסיבות,
    • מקום
    • וזמן.

בניית קונסטרוקטים

  • בניית מבנים ערכיים כבעלי משמעות לוגית,
    • באמצעות הנחת אכסיומה*,
    • התייחסות אליה כנכונה,
    • רתימת משאבים רציונליים ל
      • הוכחתה,
      • הטמעתה,
      • תחזוקה,
      • פיתוחה.

* קיום אל, כוחות מארגנים עוצמתיים, גורל, חשיבות מיסטית ל-עם, מדינה, גורל משותף.

ניתוץ

  • חיפוש הקשרים רציונליים, לוגיים תבוניים למרכיבים של כל מבנה,
  • כפירה בקיום מבנים שהוקמו ללא בסיס רציונלי.

אי-ידיעה

  • חוסר יכולת להיות בא-ידיעה,
  • ייחוס לכוח-על ידע וסיבה,
  • השלמה שאין יכולת הבנה, שכן לריבון יש.

חיים באי-ידיעה

  • זמנית, בעתיד כלשהו, גם אם לא בהכרח לפרסונה המסויימת, יהיה לכך הסבר.

שאיפה להוכיח

  • אמונה בלתי ניתנת להוכחה. בניית קונסטרוקטים מצריכה אמונה. בהליך פרדוקסלי, ישנו מאמץ מתמיד למנוע קריסת המבנה, ולכן ישנה רתימה מובהקת של מאורעות במציאות שיתמכו במבנה.
  • השמת הערכים החשובים ביותר בכוחות עליונים, כאל וכמדינה טומנת בחובה גם ייחוס להם כוחות-על.
  • רצפים בהם חיים עכשוויים מהווים חוליה אחת, זמנית וברת חלוף לא יכולה לערער תפישה מקדמית בת דורות רבים.

שאיפה לערער

  • אין קבלה מקדמית של פרדיגמות שנוסחו על ידי תודעה אחרת.
  • הנחה נכונה עד שתתערער.
  • הליך ערעור מעיד על מחשבה אינטליגנטית.

כמיהה לסדר

  • ייחול מתכנס לסדרי חיים, חוקים ציוויים ממקור-על
    • אל,
    • מדינה.
  • כמיהה לסדר גם במחוזות נטולי סדר.
  • טיעונים עם סדר שאינו לוגי, אלא סדר אסתטי מקבלים תקפות בשל התייחסותם לסדר.
    • אורטורים גדולים צ’רצ’יל, היטלר, בגין, נתניהו, מדברים להמונים במבני סדר נתפש, לאו דווקא לוגי והסדר הנתפש מתקף את הטקסט, כאשר בעצם מתקף את הסנטימנט.

התבדרות

  • הסתמכות על רציונליות
  • והבנה שמכיוון שפרשנות אנושית עלולה להניב תגובות סותרות, הקמת סטרוקטורות סדר
    • מינימליות ככל הניתן
    • הבנה שאין סדר מוחלט ויש לבקר ולערער על כל קביעה כדי להימנע מקידוש קיים.

מציאות נוצרת בתודעה

  • תפישת נביאים, כמיהה לחזון, למציאות רומנטית שנתפשת על ידי תודעה סובייקטיבית מונחלת להמונים שמוכנים לקבל אותה.

מציאות נתפשת בתודעה

  • תודעות בלתי תלויות מתייחסות לחיווי מציאות ואישורן על קיומו יוצר חיווי על ‘אמת’ ‘מציאותית’.

מלים בוראות מציאות

  • הטייה והסכמה שמציאות נבראת באמצעות מלים.
  • לכן שליטה–השפעה על תקשורת חשובה למנהיגים קונסרבטיביים, ככלי להעברת תפישות מציאות.
  • תקשורת קונסרבטיבית מטמיעה מסרים באמצעים רפיטטיביים.
    • חזרה על מסרים קצרים וחדים מטמיעה אותם, יוצרת מענה לסנטימנט סדר.

מלים מְתַקשרות מציאות

  • מציאות אינה נוצרת במלל.
  • מלל עוזר לתפוש היבטי מציאות, לעבד אותה, לתקשר אותה לתודעה אחרת.
  • תקשורת משמעותית מאירה תופעות מפרקת פרדיגמות, לכן ברובה נעשית על ידי מי שמפרק סדר באמצעות מלים ולא בונה סדר.

סיבה–תוצאה, אלמנט אחד

  • פרקטית, בצמצום לאלמנט אחד, מגדילים את האפשרות לטפל באלמנט,
  • גישה השואבת מאמונה באל, שהוא הגורם הבסיסי והיסודי להיות כל,
  • לא פוליטיקלי קורקט – במסות הגדולות גישה אמונית לאומנית הנסמכת על סנטימנטים ומטמיעה תפישות חפות מערעור ונטולות בקרה, אופייניות לאוכלוסיות שפחות מיומנות בהליכי מחשבה מורכבים, שנראים להם מיותרים או מתנשאים,

סיבה–תוצאה ריבוי אלמנטים

  • תפישה שיש לחקור את מכלול הסיבות,
  • בגישה הספקנית, שאפשר שתהיינה סיבות נוספות שלא נלקחו בחשבון,
  • פיתוח נטייה ומיומנות להרחיב מורכבות, לשם הבנת נושאים מורכבים (לא לשם המורכבות.)

נורמטיביות > סבירות

  • ייצור תבוני שואף לפעול באופן רציונלי, כאשר תפישה הזדהותית מתכנסת, כחלק מרציונל התנהלותי מודע או אינסטנקטיבי מקצה משאבים לפעולות נורמטיביות שאינן מאחוריהן רציונלי, כ-טקסים, מנגים, כ-דיבור אל מת על סף קבר, מנהגים קצובים או מחזוריים טקסיים, מילת עורלה, הפרדת אכילה בשר מחלב, חבישת כיסוי ראש מטעמי התכנסות הזדהותית, וכיוצא באלה.

סבירות > נורמטיביות

  • פעולות, כל פעולה, ייבחנו לכשעצמן, וייעשו או יימנעו בהתאם לערך המיוחס להן בעת קרותן., שימור מסורת כשלעצמו, תחזוק רוטינה לבדה, אינם מניעי פעולה או המנעות.

קולקטיב כתנאי

  • נטייה לאמונה היא מבנה אישיותי מובחן לפרט. דת, לאומנות היא הנחלת תכנים לרתימת סנטימנט למטרות קולקטיביות, בהלימה לרציונליות – צורך המאמינים, ובה בעת חורגים מרציונליות, שכן אם הייתה דבקות רציונליות לא הייתה אמונה.
  • תיקוף אמוני מושג על ידי ריבוי פרטים שאוחזים בה, בבחינת הכשרת מעשה לא רציונלי באמצעות נורמטיביות של ריבוי פרטים שנוקטים באותה פרקטיקה,
  • כוח היחד הוא כוח נאצל

קולקטיב כמקדם

  • אם שילוב כוחות יעיל וחזק יותר תהיה חבירה זמנית לקידום מטרה משותפת.
  • ‘כוח יחד’ הוא פוטנציאל כוח מבעית של המון נבער מוסת על ידי מנהיג מניפולטור.

רגש כמניע

  • פעולות שקדם להן רצון למילוי סנטימנט נחשבות כ-מניע,
  • נאצל.

רגש כבקרה

  • לחיווי רגשי חשיבות רבה לאשרור הפעולה, לאחר נקיטתה,
  • הרגש מחווה על מידת סיפוק טעמים והעדפות מקדמיות,
  • על פעולה להינקט לאור שיקולים רציונליים, הניתנים לתמלול ולהבנת תודעה אחרת,
  • פעולה שסותרת רציונליות, מוכוונת למענה רגשי תתוייג כשלילית, כפעולה מיותרת עד שגויה.
מרחב ציבורי שייך לכלל
  • בעצם לריבון, השואף
    • לחזק את הקולקטיב,
    • את אחיזתו בקולקטיב,
    • שהשיג את ריבונותו ברוב או בכוח. 

מרחב ציבורי אינו שייך

שואף לניקיון משייכות, מתכונת ‘פארק ציבורי’

  • תפקיד הריבון
    1. ליצור ולשמר תשתיות
    2. למנוע מגורם מסויים להשתלט על המרחב

צביון מרחב ציבורי – מוסדר

צביון מרחב ציבורי – אקלקטי

דת, מדינה כגופים מושלמים

הידיעה שאין קונפיגורציית חיים מושלמת לתפישות חיים ועולם, אלא חתירה דינמית מתמדת לטיוב

על-אדם

  • ההבחנה בין אנשים עם תכונות-על, מלאכים קדושים – קנדידטים לגן עדן
  • בעלי רוע מוחלט – מועמדים לגיהינום
  • ‘גאולה’ יכולה לשנות את התנהלותם,
  • שימוש בהמתה ל’חסרי תקנה’.

אדם

  • אנשים בעלי תודעה שונים אחד מאחר, בעלי פרוטוקולי התנהלות שונים,
  • חיפוש מתמיד לאפשרויות ‘טיפול’ בגורמי הפרעה לעצמם ולחברה, בידיעה שאין פתרונות גורפים.

ריבון-על

  • על הריבון, המנהיג, נציגיו, להיות אישיות-על, מודל, כנישא מעל הקולקטיב, ומרכיב את זהותו.

מנהל

  • פרט שנמצא על ידי הארגון כמתאים ביותר לתפקידו, ממונה על ידי עמיתיו לפרק זמן מוגבל ובפיקוח הדוק.

שימור ערכים

  • מתן לערכי הקהילה מעמד קדושה, יש לשמרם מעצם היותם, והיותם גורם משמר, מלכד ומקדם קולקטיב

בקרת ערכים מתמדת

  • האם כל פעולה משרתת טובה מצרפית,
  • הסרת פעולות שתפקידן טקסי ייצוגי, רוטיני לשימור עצמו

התנייה להפעלת כוח, אלימות אינהרנטית, מאורגנת, רתומה ל-

  • התקפה להחלת תפישה,
  • הגנה מפני כרסום כוח השפעתה.

רתיעה משימוש בכוח

  • הפעלה בשל איום על קיום או חופש פרט(ים), מינימלי, מבוקר מידתית,

עוצמה

  • אהדה לפעולות רדיקליות מקדמות או משמרות ערכים
  • כולל הצדקת אלימות אם שומר על ממלכה

חולשה

  • שינויים רק באבולוציה, אורגניות, קוהורנטיות הסכמה תהליכית,
  • רובספייר שמגן על ערכי הנאורות באמצעים אלימים, נוקט בפרקטיקה מימין, 
התכנסות הזדהותית לקולקטיביזם תפישתי
  • זהות, השתייכות לקולקטיב מהווה עילה לתפישת ערך עצמית של פרטיה. שימוש ב-
    • ציביון,
    • קונפורמיות,
    • טקסים
התבדרות אינדיבידואליסטית
  • פרט מזדהה עצמאית,
    • מינימליזציה של הסמלות
  • נון קונפורמיזם תפישתי הוא מאפיין אישיותי, ועם זאת, עם יש חתירה לניפוץ גורף של כל מסגרות, זה 180 מעלות לפרוגרסיביות, זו התבדרות נטולת רציונליות, שכן עצם הניפוץ הוא הרעיון, לא הליך הבחינה והערעור.

זיקת גורל משותף לעמיתי הקולקטיב

  • לאוחזים בתפישות, מקדמי האידיאולוגיה המשותפת,
  • מקיימי הטקסים הרוטינות,
  • העדפה לבעלי איפיונים משותפים של דת, אמונה, לאום, ומתוך קח קיפוח מי שלא, גם אם לא מבוטא מילולית,

סולידריות אד-הוק

  • חוסר הבנת המושג גורל, בחינה מתמדת של העניין המשותף,
  • מניעת העדפה או קיפוח כלשהו על רקע מגדר, גזע, דת, לאום, אתניות
חתירה לפתרונות מוחלטים
  • חתירה לטוב מוחלט – גן עדן
  • התגוננות מרע מוחלט – גיהינום
שיפורים מתמידים, אבולוציוניים, אורגניים, קוהורנטיים

דמוקרטיה – שלטון הרוב

  • הרוב יכול להחיל את ערכיו על מיעוטים שמהווים מיעוט.
  • יש לאפשר לריבון הנבחר חופש מוחלט ככל הניתן כדי שיישם את הערכים הנעלים בגינם נבחר.

דמוקרטיה – שלטון העם

  • המבנה הארגוני מכוון לטוב מצרפי של כל חלקי הארגון, כולל למי שמתנגד לריבון.
  • יש לבקר את הריבון באמצעות איזונים ובלמים, בשל מורכבות המבנה השלטוני והסיכוי הסביר לפעולות שלטוניות לא הוגנות כלפי מיעוטים. 

קולקטיב מובהק עם ריבון על

אסופת פרטים עם עניין משותף עם מנהל זמני ובקרה מתמדת

פרגמנטציה, אחידות נאמנות

  • התכנסות לרעיונות קיימים, ברורים, וותיקים.

דה -פרגמנטציה, חוסר אחידות

  • חתירה לרציונליות מערערת מביאה למסקנות אחרות באותם נושאים שבהם עוסקים, 

הגבלת חופש פרט, ביטוי ומידע מגן על הקהילה.

חופש פרט, ביטוי ומידע מקדם את פרטיה ומחצין את עוצמתה.

משפחה – עניין של הכלל

תצורת חיים – עניין פרטי

רטוריקה – מלל יוצר מציאות

  • שימוש במלים בעלות משמעות קדושה,
  • לרהב מילולי יש יכולת שכנוע,
  • התרגשות המון, כמיהה לכריזמת מנהיג יש השפעה על תפישה.
  • שימוש בעזרים פירוטכניים קשים להשפיע על תודעות רכות.

דיאלקטיקה רציונלית היררכית, מלים כאינסטרומנט לאחיזת מציאות

  • התייחסות למהויות,
  • רתיעה ממניפולציות רגשיות באמצעות מלל ואמצעים פירוטכניים.

בניית קונסטרוקטים תפישתיים

בקרה, ערעור, ניפוץ פרדיגמות שריריותיות, אמוניות מסורתיות

חתירה לפעולה, מיידית נחרצת, פותרנית, כאן ועכשיו

תירה להבנה ולתהליך אבולוציוני, אורגני קוהורנטי, בהסכמה

עקשות נחרצת

  • וויתור על עקרונות אמונה הוא פגיעה בעיקר, בקדושה

פשרנות מערערת

  • אין דבר שאינו שרידתי, שמקבל חשיבות שרידתית,
  • פשרנות היא יסוד רדמה אורגנית, אבולוציונית קוהורנטית

מסקנה מקדמת אידיאולוגיה, מחוייבת למארג תפישות קודמות ועתידיות

  • תשלל אם אינה כזו,

מסקנה עצמאית משוחררת מאחריות לשמות קודמות או באות, אלא כשלעצמה

  • כשאינה משתלבת עם מסקנה קודמת, אינה 

הטייה לנורמטיביות

  • קיצוניות – טועה, מסוכנת
  • היות ריבוי אנשים מחזיקים ברעיון מסוים משווה לו נופך של היותו ‘נכון’, ‘אמת’. 

העדפה לסבירות

  • רציונליות אינה דמוקרטית
  • מעשה נבחן לפי  היותו ‘נכון’ בסבירות רציונלית, ובבקרה של תודעה שאינה בעלת ענין.

לזמן משמעויות רבות

  • ייחוס לתופעות, שימוש בשפה כ’נצח’, ‘קץ הדורות’ ‘לעולם’,
  • התייחסות לנבואות, נסים לתופעות שלא יכולות לקרות, מחוץ לזמן מכני, ‘אבות אכלו בוסר, שיני בניפ תקהינה’, רתימת עבר לנראטיב עכשווי, ‘ביאת משיח’ בעתיד, ‘אסונות’ שיתרחשו על ציר זמן, ייחול ל’מייד’ ל’עכשיו’, לכן גם פתרונות ‘מושכלים’ מטפלים בפיתרון עכשיו, עכשיו.

זמן הוא ממד תשתיתי

  • התייחסות מכניסטית אליו,

רבולוציה

  • מהפיכות – שינוי ממשל באחת. בניית קונסטרוקט תחליפי.
  • ‘הפיכה צבאית’ מאפיין, לכיוון חיזוק הקולקטיב, והצרת זכויות אדם.
  • ניתן להראות שנפילת קיר הברזל, והגוש הסובביטי הוא מהפיכה. זה לא, זו התמוססות קונסטרוקטים בנקודות זמן מסויימות, והטמעות באלטרנטיבה קיימת – מיזוג הגרמניות, הטמעות פולין, הונגריה, צ’כיה, סלובקיה, לא ברבולוציה.

אבולוציה

  • ‘אין הפיכה אזרחית’, יש מיטוט קונסטרוקט.
  • פרוגרסיביות נעשית על ציר הזזת מרכז כובד חברתי על ציר זמן, טיפול במציאות ובתופעותיה באופן
    • אבולוציוני,
    • אורגני,
    • מתואם
    • מתקדם,
    • מסונכרן עם היבטי מציאות אחרים.
  • מהפיכה צרפתית, נכשלה בשל חוסר התאמתה לציר הזמן, ועם זאת הצליחה, שכן, היוותה נתיב התקדמות.

 

הטייה תפישתית מגזרית

  • שאיפה להחלת ערכי אמוניות הקולקטיב ברוח המגזר,
  • לחברה אפשרות, זכות, חובה לקבוע התנהגות וחיי פרט. התייחסות ללגיטימיות חד מיניות, התרת הורות לבני אותו מין. 

הטייה תפישתית ארגונית

  • שאיפה לקידום מכלול החברה לערכים

חיפוש המכנה המשותף כנקודה ארכימדית לשינוי לטובתאימוץ ערכים

חידוד הבחנת השוני

עמית קונסרבטיב

  • יחסי סולידריות מובְנים לבן הקבוצה, התחושה שמחזקים את הקהילה

עמית פרוגרסיב

  • בצד הערכה על היותו נדיר בז’אנר, בחינה מתמדת על השוני, האם בעצם יש לו איפיונים קונסרבטיביים – אישוש ההנחה המקדמית שאכן לא שייך

עמית לתפישה, מוקצן יותר או נרפה

  • חשש ממשי האדוק וממי שמקצה יותר אנרגיה מהפרט
  • בוז על חולשת מי שמקצה פחות אנרגיה
  • ציפייה מעמית מוקצן שיתמתן ומנרפה שיתחזק לעמדת הבוחן
  • נחמה מההשתייכות הנורמטיביות התת-קולקטיביסטית לקבוצה עם צביון דומה 

תפישה רציונלית היא דיכוטומית – חתירה מוחלטת מתמדת, או לא

  • אין חתירה לרציונליות, יש בחינה מתמדת ליישום הביקורת או ההתנהלות רציונלית בחברה שאינה רציונלית,
  • אין חתירה לפחות – אלא תיוג המדגים תפישות אמוניות מתכנסות קולקטיב הזדהותי כקונסרבטיב

התייחסות לפרוגרסיב

  • כמסוכן, פוגע בכלל
  • ציפייה מתמדת להתפכחותו ‘לגיירו’.

התייחסות לקונסרבטיב בבוז על ניחתותו האינטלקטואלית בנושאי הקונסרבטיביות, 

  • כמאיים פוטנציאלי על חופש,
  • איו ציפייה שהקונסרבטיב ימתן את אמונתו.

שונות סוגיות נמוכה

  • מרחק דומה של מיקום השתייחסות הסוגיות על פני משרעת.

 

שונות סוגיות רבה

  • מרחקים שונים של מיקומי התייחסות בין קצוות המשרעת בסוגיות שונות.

 

 

נאמנות

  • ערך של שימור העדפה לאחר,
  • כפועל יוצא שימוש בתיוג ‘בגידה’.

הערכה

  • אם ‘נאמנות’ היא ערך כשלעצמו, הוא מנוגד למחשבה רציונלית.

שינוי תפישה חיזוק – חולשה

  • סממן של חולשה, כפירה בעיקר.

הודאה בטעות חוזקה

  • מניפסטציה של בחינה מחדש והגעה למסקנות שונות מהקודמות.

התייחסות ל-קיצון על אותו ספקטרום

  • יראה מול סמכות דתית, ממלכתית לאומית,
  • הסתייגות ממי שרחוק יותר מהספקטרום בבחינת ‘מסוכן’

התייחסות לקיצון על אותו ספקטרום

  • הערכה מול אינטלקט שעוסק בתחום,
  • ביקורת על התבדרות פרט, בהתמרת תעוקה פרסונלית באידיאולגיה אוניברסלית.

אמירה היפר בעייתית, מתוך הפוזיציה, ועם זאת אני מזמן כל אחד לבחון אותה בכל דרך שתמָצֶא לנכון:

 

נחרצות מתוך בלבול

תהיה וערעור מתוך חוזק

הרוב קובע

 

רטוריקה אופיינית

 

חברה מתקדמת על ידי פרוגרסיביות.

על חברה להתגונן מפני כוחות קונסרבטיביים ריאקציונריים על ידי כוחות קונסרבטיביים מתונים יותר.

מערך מפלגתי

דדוקציה

בראיית עין אחת עצומה,
ועיין שנייה למחצה,
בהסתכלות על עשרות אלפי אנשים,
ב- 30 השנה האחרונות,
בהתעלם מהעדפות לפרסונות מסויימות, מהתנהלות תפעוליות, מקומיות זמניות,
אלא
בבחינה ערכי יסוד שהמצביעים מבקשים לקדם,
ניתן לראות ש-

  • הטור הימני של הטבלה למעלה מאפיין את ערכי מצביעי המפלגות בטור הימני בטבלה למטה,
  • הטור השמאלי למעלה תואם יותר את תפישות ערכי הטור השמאלי בטבלה למטה:

קונסרבטיביות

פרוגרסיביות

ישראל

  • ליכוד,
  • הבית היהודי,
  • ש”ס,
  • יהדות התורה,
  • דגל התורה

ישראל

  • העבודה, מרץ

ארה”ב

  • רפובליקנית

ארה”ב

  • דמוקרטית

 

הרשימה המשותפת, בשל אילוצים ביורוקרטים של טקטיקות התמודדות עם אחוז החסימה, היא בליל  של גישות, שנעשה כדי לייצג ציבור מובחן אתנית.

חולות נודדים

קדימה, שינוי, ישראל ביתנו, כולנו, יש עתיד, בני גנץ – שם זמני, אורלי אבקסיס ש”ז?

מצביעים המתאפיינים בתנועה מובחנת בין ארגוני מפלגתיים, הם בעלי מחשבה קונסרבטיבית שמסיבה מקומית, זמנית, רואים בהתארגנות החדשה מענה מעורר תקווה מול האלטרנטיבה הקודמת שאכזבה.

חותרי רציונליות, זכויות אדם ופרט  

בוחריהן בלתי מובחנים.
ככאלה, מוטים לאחד משתי האפשרויות:

  • לדמות העומדת בראשן כתקווה,
  • הסוגיה שההתארגנות המפלגתית מציגה היא גבוהה בסדר העדיפות של התומכים בהן; נניח, התנגדות לחרדים, שינוי/ יש עתיד, קבלת משכנתא גבוהה – אבקסיס. 

בכל מקרה, בדרך כלל, בין תומכי התארגנויות ממין אלה ישנו סנטימנט קונסרבטיבי מובהק.

סימביוזה פרטים––התארגנות ייצוגית

פרטים התארגנויות פוליטיות נמצאים ביחסים סימביוטיים;

  • פרטים עם תפישות פרט–חברה–ריבון דומות שואפים לממש את תפישותיהם המשותפות בחברה.
  • ארגונים ייצוגיים מבקשים לייצג את הפרטים בעלי התפישה הדומה באופן
    • שמצד אחד יהיה דומה ככל הניתן לדעת מכלול הפרטים,
    • ומצד שני ימקסם את ההשפעה בכינוס מקסימום תמיכת פרטים לכוח משמעותי ככל הניתן.

כך, גופים פוליטיים מתמרנים בין ייצוג תמהיל תפישות מסויים באופן שימקסם את השפעתו ככל הניתן.

סביב אתגר זה, מפלגות מגדילות כוחן בהציבן דמויות פופולריות בראשן במטרה לכנוס מגוון של אנשים בעלי תפישות מתבדרות סביב הגישה הבסיסית,   כשעל הגוף הייצוגי להתאים עצמו לפרטים האופן שיגדיל את כוחות.

הערה: רוב, מיעוט

חיים נורמטיביים הם סוג של ייצור ושימור שגרה.

פרוגרסיבים הם מעטים. בהגדרה.

מי שאינו קומוניסט בצעירותו – אין לו לב,
ומי שנשאר בבגרותו – אין לו שכל.

פעולת הצבעה למפלגות ‘פרוגרסיביות’ אינה מעידה על היות המצביעים כאלה, שכן,

  • בעוד שמי שמצביעי מפלגות קונסרבטיביות חותרים למימוש ערכיהן,
    לעיתים קרובות, בריבוי מצביעים, מצביעי מפלגות פרוגרסיביות, הם מי שצחפשחם מזור מהריבון הנבחר למצוקתם מחפשים חמלה שלטונית,
    • השלטת שיוויון כלכלי,
    • רווחת אוכלוסיה מוחלשת או מודרת.
      אם, ובעת שיצאו ממצב, המצוקה, הגורם המטה מהסנטימנט, ישובו לקנן במשרעתם הטבעית.
  • תפישה פרוגרסיבית, נתפשת בכלל הציבור כסוציו-אקונומיה, כאינטליגנטית יותר, מפני שהיא מוטה רציונליות ולא לסנטימנט. יש קונסרבטיבים ‘שלא נאה’ להם להשתייך לסוציואקונימיות שנתפשת אצלם כנמוכה יותר.
  • מי שהיה במסגרות ‘שמאל’, וכבר איננו, הסנטימנט הקונסרבטיבי שלו משמר את נטייתו למפלגות אלה, אף שהוא שמרן.

הדמויות הפוליטית הפרוגרסיבית המובהקת ביותר בישראל, שאני מכיר הן אורי אבנרי ושולמית אלוני.

ישנן דמויות פרוגרסיביות במחנה ימין, כדן מרידור; אלה, יש סנטימנט לאומי מתכנס, שאינני יודע מה חוזקו בבגרותו בהחזיקו בתפישה שזכויות אדם, שיוויון נטול אתניות הוא ערך גבוה.

במקביל, קבוצת הדגל של הימין הישראלי, חירות/ ליכוד, בבחינת בעליה, פרט למאיר פניג’ל וגד זאב, הקבוצה התברכה ב- 

אישית

בבחירתי מי שמנהל את ‘וועד הבית’ שלי – המדינה לצורך העניין,
אין לי עניין ישיר במפלגה מסויימת,
בוודאי שלא לקדם אישיות מנהיגותית.

אני רואה בשלטון כורח.
מהיותו מחיל סדר מרכזי, אני לא אוהב שלטון, לא מייחס לו משמעויות מיסטיות, אלא הכרח פרקטי, מפני שהעדרו יוביל לביזור אנרגטי בלתי יעיל, ולאיום של ‘כל דאלים גבר‘.
ככזה, עלי לצמצמו למינימום רע הכרחי, לפקח על הריבון שבהתנהלותו יתמקד בקידום ערכים רציונליים מקדמים מצרפית.
קידום ערכים אלה נעשה בידיעה, שערכים אלה מתבדרים, מורכבים, שלא לומר בלתי ניתנים להגדרה ולכן עליהם להיבחן תמידית, וזאת בשונה מקלות ההצמדות לערכים שמרניים מוחלטים. 

שלטון כזה

  • יקדם את ערכים מצרפיים של ההתארגנות החברתית עליה מופקד,
  • ימונה זמנית, עד שיוחלף בטוב יותר ממנו,
  • יפעל בשקיפות ככל הניתן,
  • על פי ערכֶי הטור השמאלי.

 

יש לי עניין בהבנתן מה הם הערכים בניהול ‘וועד הבית’ שלי – המדינה לצורך העניין, בסדר חשיבות יורד:

 

  1. להבין מה הם עיקרי ערכיי שלי בסוגיות אלה,
  2. להבין את תצריף ערכי המועמדים למשרות פוליטיות,
  3. הערכת יכולתיהם ליישום ערכיהם.

 

‘לא חשוב מה מדברים, חשוב מה עושים’ – לאאאאא!

 

‘מה עושים’ הוא תוצר

  • מערכת הערכים שהנוקט במעשה מחזיק
    – העיקר לטעמי.
  • הסיטואציה המקומית, זמנית שבה מעשה ננקט,
    – החלק המזערי פחות חשוב.

לכן, אם מיניסטר התשתיות או התיירות מקדם את הנושאים תחת אחריותו במנותק מערכים פוליטיים, לא משנה לי על איזו מפלגה נמנה.

כך, אני עשוי לתמוך במפלגה שאין לה סיכוי להיות חלק משלטון, ומשמשת כמונעת, מעכבת יישום ערכים שאינני שותף לרצון לקדמם.

בבחירות עלי לבטא את מקומי בנדנדת פרישת התפישות הפוליטיות.
אין לי כל רצון או יכולת להשתמש בקול הבודד שלי 1/5,000,000 באופן טקטי, להחליש אחר.

כך אני יכול לא לאהוד את מי שעומד בראש מפלגה מסויימת,
ולהצביע להתארגנות המפלגתית, שכן, היא מקדמת את ערכי סך הפרטים התומכים בה.


קונסרבטיביות פרוגרסיביות

הטייה לסנטימנט(ים)* בתפישה ויישום ערכים

  • טיפוח סנטימנטים, אמוניים מתכנסים הזדהותית,
  • מידתיות משתנה בין פרטים; עד כמה מוטים למימושם.

* מושג בעייתי, שכן, בין בעלי תפישות קונסרבטיביות יש הגורסים שתפישותיהם עומדות באמות מידה רציונליות. עם זאת, העובדה שיש מרכיב אמוניות או ייחוס ערכים מיסטיים לאל או למדינה מעידה על היעדר חתירה מתמדת לרציונליות כמאפיין מגדיר, אלא לקיום סנטימנט.

חתירה לרציונליות

  • שאיפה להסרת רכיבים סנטימנטליים, בידיעה שה’שאיפה’ מוחלטת, ובה בעת בלתי ניתנת ליישום מוחלט,
  • בדיקה מתמדת, האם הסנטימנט הקיים מנחה, או מתיישר עם ערעור רציונלי.

פוזיטיביות

  • ידיעה שיש ‘נכון’, ‘מוחלט’,
  • בניית קונסטרוקטים תפישתיים.

ערעור

  • ניסיון מתמיד לערער תפישות מקדמיות, האם נשענות על מרכיב אמוני, סנטימנטנלי, או ציוויי.

כיוון מחשבה רגרסיבי, מתוצאה לתיקוף

  • דיאלקטיקה שמוכיחה ומתקפת הנחות מקדמיות,
  • שימור ערכי מקור.

כיוון מחשבה פרוגרסיבי, מחקירה למסקנה

  • דיאלקטיקה שמבררת בכל עת את הכיוון, לאור אימות הנחות ששרדו, זמנית, הליכי בקרה ומבחני תקפות מתמידים.

שימור מסורת

  • הקצאת חשיבות לפרקטיקות שתכליתן שימור תפישת קולקטיב ושיוך אליו.

ניתוץ פרקטיקות מסורתיות

  • מיקוד בתפישות מקדמות פרקטית,
  • או סופחות הנאה,
  • פעולה שתכליתה שימור מסורת דינה להתייתר.
Share

One thought on “בחירות*: הטייה פוליטית”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *