דווקא המגפה העולמית החזירה לחיים שחקנית נשכחת: מדינת הלאום

או שלא

יולי תמיר במאמר מ- 25-3-2020, רואה בקורונה הוכחה לנחיצות קיום מדינות לאום.

עם הערכה והכבוד הרב שאני רוחש לפרופסור תמיר, ואני רוחש לה תועפות כבוד והערכה, רואה את הדברים להיפך.

בעודי

• • קורא את המאמר,
  • ברקע מוזיקת גוספל מרגשת,
  • מבחין בתגובה מרגשת:
    How can people say that there is no god, when these people praise him with so much joy. So wish I could attend a gospel church and truly feel the power and the love of the lord.

וכמעט מסיק, שאכן,

• השירה המרטיטה אותי היא הוכחה לקיומו של האל,
  ואם האל לא שועה ליופי השירה הזו הוא חירש,
• ושהקורונה היא ההוכחה לנחיצות קיומה של מדינת לאום,
  ומי שלא שועה לשוועת נפגעיה הוא קפיטליסט ערל לב, או סתם רפובליכודניק.

אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא

לאור העובדה, שהקורונה

• פוגעת גלובלית, ללא הבדל לאום, דת וגיאוגרפיה
• המלחמה בה היא מלחמה כב'איתן טבע', לא בהתקפה על או התגוננות ממדינה או צבר מדינות אחר, מובהק, תחום גיאוגרפית,
• לא ניתן לחזות, אלא לנחש, את מועד הסרת אים אימתה,
• מוקדם לאמוד את השפעת השלכותיה הכלכליות, הבריאותיות, סוציולוגיות, טכנולוגיות ומדיניות.

לאור אלה, אם תפישתי המקדמית את התפתחות האנושות גורסת, ש

האנושות נעה אבולוציונית מ–
פרגמנטיות אמונית, לאומנית, משמרת התכנסות הזדהותית, רותמת תשומות מנטליות להוכחת פרדיגמות מקדמיות
אֱלֵי-
דה־פרגמנטיות חתירה לרציונליות, אינדיבידואליות, זכויות פרט, ליברליות, פלורליזם, שיוויון ושלום.
גם אם לא בתנועה רציפה, לא לבהתקדמות ליניארית, וללא הכוונה אידיאולוגית.

עדיין רואה את התפישה תקפה. לא רואה בקורונה כמי שמערערת אותה, בשלב זה, לפחות 😆

ולא, הקורונה אינה מהווה הוכחה מתקפת ל'נכונות' תפישתי, או כערכיות נשאפת לאידאולגיה התפישתית.
וגם לא כמשווקת הסכמה/ התנגדות לה.

מגפת הקורונה היא מאורע מכונן, שמהווה אבן־בוחן נוספת לאישוש או הפרכת תפישה זו, ככל תפישה אחרת, בכל נקודת בחינה – לפני, תוך כדי ולאחר הסרת נוכחותה.

טיפול בהשלכות הקורונה

אינני יודע איך ייעשה הליך ההחלמה מהשלכות המגפה.

אני משער, שבצד ההתכנסות הפרגמנטית שפחד, כל פחד, מעורר, יתחזק גם סנטימנט הלאומיות* המפעמת בתודעת רוב האנשים,
וייתכן גם,
שההתגייסות לאיומים גלובליים, בין־לאומיים, יכרסמו במידה מסויימת בחומות לאומיות.

* לאומיות – לאומנות

הבחנה

• בין תיוג מאפיינים משותפים,
• לבין תיוג ייחוס ערכיות לעצם השיוך.
  פרופ' תמיר, רואה עצמה כמקדמת 'לאומיות'.

ועם זאת, אני קורא במאמר גם ביטוי מקדם ערכיות שיוך לאומי, ניחוח לסנטימנט 'מיסטי' ארומת גורל ואחריות משותפים מעבר למבנה חברתי אינסטרומנטלי, להלן לאומנות.

ייתכן שמבנים חברתיים המטפלים בסוגיות פרט – חברה – ריבון, להלן 'מדינה' יתנו מענה יעיל, אל־על־גיאוגרפי, לבעייה לוקלית מאיימת גלובלית.

כך, התפרצות קורונה בגיאוגרפיה כלשהי באירופה, שרוצה לשמור על חופש ושגשוג אופטימלי של פרטיה תתגייס לטיפול בבעיה.

ייתכן שאם הקורונה תכה באופן חמור בארה"ב ההשלכות על כלכלות מקומיות בעולם תהיה דרמטית גם אם יידבקו ללאומיות מקומית פטריוטית.

הערות

עירוב שעטנזי

המאמר של פרופ' תמיר, לדעתנות עוניי, מהווה עירוב

• תמונת מצב עדכנית,
• שאיפה ותקווה להחלמה ממוראות ההשלכות,
• פריסת מערכת ערכים הומניסטית, שזורה בערכים סוציאליים,
• שאינה מתנזרת מפוליטיקה עכשווית מקדמת באזכור פעילות מזכ"ל ההסתדרות כעת – "לא לחינם…" כאישוש מְתָקף. הוכחה לְמה בעצם?
• הוכחה לצידוק ערכי ואופרטיבי של תפישת עולם חברתית לאומית.
  בלועזית נקרא פחות טוב – סוציאל דמוקרטית נציונלית.

מאפיין קונסרבטיביות

רתימת תשומות אינטלקטואליות להוכחת פרדיגמות מקדמיות מהווה מאפיין בסיסי למכניקת מחשבה קונסרבטיבית.

מסקנות על הקורונה

האנושות כעת, נמצאת בעיצומה של היות המגפה.
טרם הגענו, לפחות בישראל, לשיא גרף התפרצותה.

כעת איננו יודעים האם ואלו היו הדרכים ה'נכונות', לטפל במכלול היבטיה.

רבים חלוקים במיקום העדפתם במשרעת המתח 'התגוננות – מחיר'; האם להישמר מהנגיף בכל מחיר, לעומת התחשבות בממדים אחרים, כלכליים, שימוש במשאבי חברה כדי לשמר ערכיים הומניים כשימור בריאותי של אוכלוסיה רגישה, כזקנים וחולים.

אנחנו לא סגורים על דרך ההתמודדות עם המגפה, הדברתה, הערכת הנזקים הכלכליים שהסבה, התמורות הסוציולוגיות שחוללה, וממילא השפעתה על האנושות.

הוכחה

ההוכחה היחידה שאני רואה עם פרוץ הנגיף היא, שגם המגפה מהווה קולב לתליית השקפת עולם מקדמית, ובחיוויי מציאות כהוכחה לפרדיגמה, ובעצם תמיכה ביישומה.

לסיום

במסגרת היפוך תפקידים בין שמאל דמוקרטי, שהפך ל'שמרן', לבין ימין רדיקלי, האם פרופ' תמיר מדגמנת גישה תְכנית מכניסטית קונסרבטיבית?

קורונה חוגגי הלאומיות

נ.ב.

דווקא המגפה העולמית החזירה לחיים שחקנית נשכחת: מדינת הלאום

גוגל, בשמשו כ-vox populi, בימים אלה מָפְנֶה לתמונות הנפוצות למילה 'דווקא':