דוקטור יורם חזוני, פילוסוף

הערות

האם דוקטור חזוני מדגמן וריאציה ישראלית, יהודית, עדכנית, של מרטין היידגר?

מדינת לאום היא הפתרון. האינטלקטואל העולה של חוגי הימין בעולם מסביר

רוני דורי, הארץ, 22-10-2020

תודה להנגשה המעולה של רוני דורי.

תמצית

פתיח

'הוגים שמרנים' – סוג של אוקסימורון; תפישות אמוניות, לאומניות, שימור התכנסות הזדהותית אינן בבחינת 'פילוסופיה'. זהו תמלול סנטימנט נעדר או כָָבוי אמצעֵי ערעור ובקרה.

אוריינות, יכולת ביטוי, הכרת כללי דיאלקטיקה, היררכיה, הסתמכות על מקורות וייחוסים, מניירות אינטלקטואליות דיסציפלינריות עושים אמוניסט־לאומניסט להוגה דעות קונסרבטיבי? ניחא.

הגות קונסרבטיבית

הגות שמרנית מניחה באופן מקדמי, שאינו תלוי בדבר, לא נתון לערעור או לבקרה – להלן 'אמונה', קיום כוח עליון מארגן, הסיבה לכל, להלן 'אל'.
עמיתים לאותה אמונה, ברובם אנונימיים אחד לאחר – אם קיימת אינטימיות, הכרות זו כת – התכנסו הזדהותית תחת אותם ערכים, אמונות, הנהגה.

עם האבולוציה האנושית, התודעה, ההיסטוריה, התפתחה גישה המניחה את ערכיות הלאומיות ומבנה המדינה כנגזרות מקיום האל. נגזרות אלה מאגדות פרטים אנונימיים למטרות השרדות משותפות ומתוך כך קידום אינטרסים של השותפים ומנהיגיהם.

בגרסה ה'חילונית' האל הודר מהתפישה. המדינה מהווה תחליף לכמיהה ליישות מיסטית מארגנת בעלת כוח־על.

אינטלקט קונסרבטיבי מוכוון להוכחה או לפחות לאשש אקסיומות נסמכות

• על אמונות מקדמיות אלה,
• על התכנסות פרטים לנורמטיביות,
• וכן על תפישות ערכיות מקובלות על המון.
• היכן שהסתמכויות אלה אינן מספיקות נוספים
  • הבטחות רפות להגעה לגן עדן, תוצר ריצוי האל,
  • איומי גיהנום עתידי חרמות ונידוי בהווה.

אסטרטגיה זו משותפת הן לדת והן למבנה מדיני,
הפרקטיקה מעט שונה.

שגיאות קונסרבטיביות

אמוניות–רציונליות

תפישות עולם קונסרבטיביות מציבות את האמונה כבסיס לפעילות אינטלקטואלית. על אמונה פשוטה, מתומצתת, יוקדת, נשענת לוגיקה פשטנית מפרשת את תכני האמונה. על עירוב הסברים של סיבה ומסובב למאורעות האופפים את חייהם, נסמכים רוב המאמינים באשר הם. זהו שילוב שבעל יכולת אינטלקטואלית כחזוני, אני משער, לא היה מעריך את הרציונל המודגם על ידי בעלי בריתו התפישתיים.

מעל אמונה כבסיס, פרדיגמות מקדמיות, אינטלקטואלים אמוניים כחזוני, בונים סולם רציונלי שעומד באמות מידה לוגיות. גם אמוניים אדוקים ביותר אינם רוצים להיתפש כבלתי רציונליים, וככאלה הם מדגמנים פרדוקס:

• הם אמורים ליישב את חוסר ההתכנות של בניית מבנה רציונלי על בסיס אמוני, סותר רציונליות,
• וגם משתמשים בלוגיקה כדי להוכיח לוגית פרדיגמות מקדמיות אמוניות.

הלאומנות, כפיתוח של האמוניות מאגדת סט פרדיגמות מקדמיות:

• מייחסת למדינה משמעות ותפקיד מיסטי של כוח עליון מטפיזי מארגן,
• מדינה כגוף ערטילאי חשובה מחיי גוף כל אחד מפרטיה,
• לקיום מדינה יש ייעוד מעבר לפרקטיקת חולין של הסדר חברתי פונקציונלי שתכליתו האינסטרומנטלית היא רק, מפחת להיטיב עם פרטיו,
• אזרח מדינה 'גאה' על עצם השתייכותו אליה – כורח ביורוקרטי שעל פי רוב לא כשה דבר לקיימו,
  • ומתוך כך גם 'בושה' כאלמנט רטורי לגיטימי בשיח עליה כשמתפקדת באופן שנוגד את ערכיו.

לתפישה זו, הפלא ופלא, שותפים גם 'נטולי אמונה', התופשים עצמם כליברלים, ומחצינים אותה כלגיטימציה שהם 'לא פחות פטריוטים' בתחרות נואלת.

תפישות עולם–ממשות

ממשות – יש אין, היא דיכוטומיה. אין מצב ביניים.
עם זאת, ועל אף האבסורד 'מידת ממשות', נראה לי, שלתפישות עולם יש עוד פחות ממשות מאשר לקול קוקוס מתפצח על חוף שומם מאדם;
בעוד קוקוס נושר מעץ יכול להותיר סימן על הקרקע, לפגוע בבעל חי, לגרום נזק, כאב, לשבור או לקמט צומח, להותיר שיירים, להצטלם, להיות מוקלט על ידי מכשירים נטולי אורגניזם שיעבירו את ההתרחשות,
רעיון שלא נהגה על ידי תודעה, לא הועבר לתודעות אחרות, יישותו איננה.

תפישות עולם אינן מתנגשות ואינן מתפתחות.

בעלי תודעה אנושית מאמצים תפישות עולם של פרטים שניסחו תפישות עם התאמות טמפורריות לוקליות לתפישת קידום צרכים אישיים פרטיקולריים, כפי שנתפשים על ידם.

בכשל רווח של האנשת תפישות עולם, ייחוס ממשות, חיים, לרעיונות נופלים רוב האנשים, הוגים, אינטלקטואלים העוסקים במדעי הרוח, ובכללם גם אינטליגנטים פרוגרסיבים אותנטים וכמובן פסאודו ליברלים.

תפישות עולם–ערכיות

תפישת עולם, כסט ערכים, אינה טובה יותר או פחות מתפישת ערכים אחרת. לא ניתן לדרג ערכית תפישות עולם, שכן ההשוואה נעשית על ידי משווה שהוא בעל סט; בעל סט ערכים עמית ישפוט חיובית, בעל סט ערכים מתנגד ישפוט שלילית.

גם לא ניתן לשפוט 'נכונות' תפישות עולם, שכן תפישה ערכית לא מונחת על מישור 'נכון–לא נכון'.

מטבע הדברים, קונסרבטיב מייחס לתפישת עולמו ערכים נעלים. ייחוס זה הוא הסיבה השנייה בחשיבותה לקידומה;

1. הסיבה העיקרית לקידום סט ערכיו היא קידום טובתו של המחזיק בה,
2. הסיבה המשנית, מבחינת המקדם היא קידום כלל האנושות אם תפישתו תקודם,
   גם אם קונסרבטיב יתווכח לא סדר הקדימויות.
   בכל מקרה, לא ניתן לשפוט סט ערכים במושגים של 'נכון', 'צודק'.

כך, כל 'אינטלקטואל' שמייחס ערכיות, צדק, לתפישתו מדגמן בפועל קונסרבטיביות תפישתית – חושב שהוא בשרות האל הנאצל, גם אם הוא הומניסט שהדיר קונספט אל מסורתי מאוסף טיעוניו.

פרקטיקה פוליטית בהקשרי ימין–שמאל

מפלגה ומנהיגים פוליטיים ממקמים עצמם על משרעות ימין–שמאל פוליטיים. מיקום ההתארגנות או פרסונה פוליטית על הספקטרום התפישתי הוא הכרזה של התייחסות המצהיר על עמדותיו בסוגיות פרט–חברה–ריבון, להלן פוליטיקה, כפי שמקובל גלובלית*.

* ניתן לראות שישנה קבלה אוניברסלית של הבחנות של שתי משרעות, קונסרבטיביות–פרוגרסיביות, כפי שהתקבעו באסיפה הלאומית במהפכה הצרפתית:

• ימין שואף שימור סדר פוליטי מקדמי, כוח ריבון אצולה ודת באסיפה הלאומית הצרפתית,
• שמאל שואף לסדר חדש של שיוויון מעמדי וחופש פרט מבקש שלטון מקדם אנשים.

זו אולי לא הוכחה חותכת לקיומן, ככלי מבחין, ועם זאת, ניתן לראות בשימוש האוניברסלי אישוש לתקפות היישומית.

מיקום עמדה בסוגיה מסויימת על משרעת תפישתית הוא נושא מורכב עם ריבוי ממדים, בעיקר ביחס לעמדות בסוגיות אחרות של אותו בעל דעה. ניתן לומר שמיקומי העמדות הן טביעת האצבע הפוליטית של פרסונה בסוגיות פרט–חברה–ריבון.

עם זאת, ניתן לומר שעל פי מודל גביע גלידה, תפישות קונסרבטיביות מתכנסות לליבת האידאולוגיה, בעוד שתפישות פרוגרסיביות מתבדרות בין אנשים ובין סוגיות.

כאשר נכון בעיקר במחוזות קונסרבטיביות התפישתית בעלי תפישות נבדלים מעמיתיהם ב-

• קרבה אידאית לליבת תפישה,
• מידת האנרגיה שפרט מקצה לקידומה או להגנה עליה,
• תכני האידאה? (כמעט) נטולי חשיבות.

אבחון מנהיג פוליטי כ'ימין' או כ'שמאל', לאור פעילות כזו או מניעת אחרת הוא עיוות תפישתי. צרכי השרדות פוליטיים, לחצים מקומיים, אילוצים זמניים מסיטים פעילות מיישום על פי תפישת עולם אמורפיות מקדמית.

נתניהו, בשונה מטראמפ, מגיח מתפישת עולם קונסרבטיבית לאומנית,
בעוד שטראמפ מגיע מקפיטליזם על מצע פרוגרסיבי של זכויות פרט. אם לא בהגותו אז בהתנהלותו.

בפועל נתניהו, שבא מרקע של קידוש מוסדות שלטון חוק, משיקולי השרדות פוליטית כביכול פנה 'שמאלה' בהיבטים מסויימים של הסכמים ושלום, בעוד, שטראמפ הבין שבסיס תומכיו הוא קונסרבטיבי, פנה לנאו ימין רדיקליות בתביעתו לניתוץ מוסדות שלטון חוק, לשם פנה נתניהו כהתגוננות מפני המוראות המשפטיים המזומנים לו.

זהו הנתק בין מפת הערכים המקדמית, המוצגת, נקודת המוצא, היכולת ליישמה בפועל מול המציאות. נתניהו לא שמאלן, טראמפ אינו קונסרבטיב, הם מדגמנים טקטיקה נוסח רובספייר, מנוגדת לאסטרטגיה רעיונית מקדמית.

אובמה יישם תפישות פרוגרסיביות מתונות,
קלינטון יישם תפישות קונסרבטיביות על פלטפורמה דמוקרטית,
רייגן מימש קונסרבטיביות קוהרנטית אף שהיה דמוקרט בצעירותו,
צ'רצ'יל היווה מענה קונסרבטיבי לניאו ימין רדיקלי, כשמתון ממנו ניגף מפני הנחישות והעוצמה הלעומתית של האויב הלאומני ממנו.

התייחסות

להלן הערותיי לנכתב בציטוט או בהבאת תמצות דוקטור חזוני על ידי רוני דורי.

דת: אוסף ציוויים שתפקידם להטמיע אמונות באמצעות יישום פעולות למאמינים.
האמונות הן תפישות שאינן ניתנות להוכחה שתפקידן לקדם ערכים שיוצרי הדת מבקשים לקדם לטובת הקהילה ואת ראשיה, באמצעות מבנה רציונלי המונח על הסמלות לקידום ערכים פרקטיים.

בהשלכה לקורונה

תפישות ברוח ימים אלה – להלן פרובינציאליות תפישתית, עידנית – ייחוס לטרמינולוגיה זמנית מקומית משמעות אוניברסלית:

בתפישה שוללת כוח עליון מארגן,
לתפישת עולם, כלווירוס קורונה אין ייעוד, תכלית, תפקיד, קיום עצמוני.
אלא כשמקננת אצל אנשים. אז יש לתפישה השפעה.

אלה מהויות נתפשות בעיקר בהשלכותיהן על תודעות אנשים בשל האפקטים הפיזיים הנלווים שלהן.

למייחסים לקורונה תפקיד, ייעוד, בקיום אנושי אנחנו – אני, מייחסים אמוניות, דתיות.

אני נד בחמלה אינטלקטואלית כלפי הרואים בקורונה סימן שנשלח מכוח עליון מארגן כלשהו. ו-כן, לא פוליטיקלי קורקט, מי שמחצינים תפישות אלה לא נהנים מהערכה מקדמית לכישוריהם האינטלקטואליים, ובמלים פחות מכובסות – מתוייגים כפרימיטיבים.

שוני

וירוס קורונה נוצר אבולוציונית על ידי תמהיל מרכיבים פיזיקליים, ביולוגיים, כימיים. הווירוס משפיע על אנשים, בריאותם הפיזית והתפישות האופפות את מצבם, ובמידה רבה ההשפעה ניתנת לאבחון על ידי אמצעים פיזיים מכניסטים.

תפישות עולם מקננות ברובד אמורפי: שוכנות בתודעה, מועברות בהחלטה אנושית, נתונות לבחינת תודעה אחרת, אין להן נוכחות נתפשת מכניסטית אלא רק באמצעות ביטויים אנושיים.