למי שאין עבר אין עתיד

ללא עבר אין עתיד

האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.

משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו.

לפרט יש, או אין, עתיד בכפוף לרצונותיו, יכולותיו, מעשיו על מצע סביבתו.

יש להניח שעברו של מישהו,
ברמה משתנה, לבטח לא מוחלטת,
יכול להעיד משהו על עתידו.

עַם – צבר פרטים רב עם מכנה משותף הזדהותי כשייכים לקולקטיב המשתף היסטוריה, שפה, מנהגים וערכים תרבותיים –
מה חוזה עברו על עתידו?

איזו תשובה קונקרטית ניתן לתת על כך?

למה צֶבֶר פרטים צריך עתיד?

מה עושה 'צבר פרטים' ליישות הומוגנית על-זמנית?

  • נטיית התכנסות פרטים,
  • הביטאט, ערוצי סביבה סוציולוגית תרבותית מאפשרת ותומכת,
  • מנהיגות, דמויות מפתח כסוכני התכנסות.

התנייה נורמטיבית להתכנסות קולקטיבית מתועלת על ידי מובילי דעה שרווים רבותא אישית מהטיית תודעת התגובתיים אליהם אֱלֵי 'אינטרס הקולקטיב' כהלימה ערכית גבוהה יותר מהאינטרס האישי שלהם.

אני תוהה, נפלא בעיניי,
איך החלק הפחות אינטליגנטי באוכלוסיה,
עם יכולת הפשטה מוגבלת
מתעל חלק גדול ממנה לנושא כה אבסטרקטי כ-עתיד קולקטיב, ומייחס לכך ערכיות הצהרתית גבוהה יותר מערך האינדיבידואל הפרטיקולרי של עצמו.

אני יכול להבין עניין שיש לפרט בתפישה לאטרלית – מיטוב מירבי מצרפי, מצב הוריו וצאצאיו החיים, בנקודת זמן קונקרטית.

מתקשה להבין את הערך שפרט סופח וולונטארית מקידום תפישה וורטיקלית של שרשרת השתייכות מושגית, מסורתית, של פרט לאבותיו בעולמות מושגיים, מעורפלים, מסונתזים, אמורפיים, נתונים למניפולציות שיווקיות ונרטיביות בעבר.

Share

השאר תגובה