חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה

ייצוג מגזרי – אידיאולוגיה אוניברסלית

מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, ‘עלה ירוק’, ‘גמלאים’, די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-‘יש עתיד’, ושוק תפישתי כ’כחול לבן’
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.

על פניו, מפלגות כ- ‘חד”ש’, ‘יחד’, ‘כולנו, ‘מרצ’, ‘ש”ס’, מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.

ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת:

גשר – אורלי לוי, כולנו – משה כחלון, רואים עצמם כְּפה למגזרים חלשים, לספק להם מענה סוציאלי כלכלי, וש”ס – אריה דרעי, תוספת ציביון דתי למענה דומה לאותן אוכלוסיות עם זהות חרדית–מסורתית מובהקת.
יש עתיד – יאיר לפיד, קמה על מצע מענה כלכלי למגזר מעמד הביניים.
ישראל ביתנו – אביגדור ליברמן, מענה לתפישות תרבותיות בשל השתלבות והיטמעות סוציו-אקנומית, יחסית טובה.

בשונה מ –

מרצ – בימי שולמית אלוני ויוסי שריד במובהק, מעומעם בהמשך ושחוק כעת, התאפיינו באידיאות שיוויוניות חברתיות וחופש פרט כוללות שאינן מתכנסות למגזר מסויים, מצריך טיפול ייחודי.

חד”ש – מק”י, רק”ח, המסורתיות בגלגוליהן, המקדמיים שאפו לתפישה גלובלית בחתירה לשלטון ריכוזי, מסוגת מזרח אירופה, בעוד שמרצ, חותרת לתפישה גלובלית, בגרסה הסוציאל דמוקרטית, המערב אירופאית.

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *