חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה

ייצוג מגזרי – אידיאולוגיה אוניברסלית

מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, ‘עלה ירוק’, ‘גמלאים’, די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-‘יש עתיד’, ושוק תפישתי כ’כחול לבן’
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.

על פניו, מפלגות כ- ‘חד”ש’, ‘יחד’, ‘כולנו, ‘מרצ’, ‘ש”ס’, מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.

ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת:

גשר – אורלי לוי, כולנו – משה כחלון, רואים עצמם כְּפה למגזרים חלשים, לספק להם מענה סוציאלי כלכלי, וש”ס – אריה דרעי, תוספת ציביון דתי למענה דומה לאותן אוכלוסיות עם זהות חרדית–מסורתית מובהקת.
יש עתיד – יאיר לפיד, קמה על מצע מענה כלכלי למגזר מעמד הביניים.
ישראל ביתנו – אביגדור ליברמן, מענה לתפישות תרבותיות בשל השתלבות והיטמעות סוציו-אקנומית, יחסית טובה.

בשונה מ –

מרצ – בימי שולמית אלוני ויוסי שריד במובהק, מעומעם בהמשך ושחוק כעת, התאפיינו באידיאות שיוויוניות חברתיות וחופש פרט כוללות שאינן מתכנסות למגזר מסויים, מצריך טיפול ייחודי.

חד”ש – מק”י, רק”ח, המסורתיות בגלגוליהן, המקדמיים שאפו לתפישה גלובלית בחתירה לשלטון ריכוזי, מסוגת מזרח אירופה, בעוד שמרצ, חותרת לתפישה גלובלית, בגרסה הסוציאל דמוקרטית, המערב אירופאית.

Share

השאר תגובה