מנחת אווירון

משך הקריאה: 5 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

אוירון

Terminal

אווירון דיקמן בד"ח
אווירון בקשה ובד”ח

טרמינל אורחים, VIP

טרמינל בינלאומי, International

טרמינל מקומי, Domestic

מסוף מטענים, Cargo

טרמינל פרטי, Private

טרמינל

חלוצות תעופה אווירית

שדה התעופה – השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן.

לנחיתה במנחת, יש לשלוח את תנוחתך ל – contentnfun@gmail.com.

 

השראה

את הרעיון לתנוחה שאבתי מאיזה בחורצ’יק – לא זוכר את העדה ולא הלאום, אליו נחשפתי במצגת או סרטון יוטיוב – לא זוכייר, כשצילם עצמו בתנוחה זו בכל מני מקומות בעולם.
פאק, איך אני לא חשבתי על זה.

יישום אורלי אדלר, Blue Bird.

פיל קולינס
פיל קולינס, לצערי, לא הדריך, לא השראה ולא תופים

צילומים

תנוחת האווירון הראשונה צולמה במוסקבה כשכפיר כהן מצלם אותי. מאז, ברמות אדיקות משתנות, אני מצטלם במקומות שווים, בעודי מתחרט, שלא התחלתי להצטלם מעת שיכולתי לעמוד על רגל אחת. בדרך כלל אני מבקש ממי שנלווה אלי לצלם. או ממקומיים.

קרדיט

ידיד נערץ, שהגיע לתמונות אווירון במקרה כשחיפש משהו אחד ונחשף לאחת מהן
טען, שהתנוחה בהשראתו;
כשהיה קלאבר, כשנחה עליו – להחלטתך מה נח עליו –
חתר למרכז הרחבה,
בנון-שלנטיות מודעת נעמד על רגל אחת,
הכפיף גוו,
הניף את רגלו האחרת לכדי קו אופקי הנמתח מכף הראש עד קודקוד הרגל,
שלח את ידו השמאלית, ניצבת לקו הרגל והגב, אופקית אף היא,
את הימנית הניף כאֶxטֶנְצְיָה של הקו האופקי,
זקר את אמתו, אותה סבב באגרוף קפוץ, זוקף ברישול את האצבע,
כל זאת בעודו סב על ציר רגלו באופן תואם את סיבוב כדור הארץ על צירו. או הפוך.

צפיתי בו עושה את הנאמבר כמה שניות, נניח 1400 מעלות, במועדון זערורי בטוקיו ב- 6 בבוקר –
אכן, קרע – אותי וגרם לפעירת פיות הילידים המשתאים.
אז, לא יודע אם זו ההשראה – אבל אני מ’כפת אני, שיהיה, הִשְרָא.

מטרה

לחייך, לגרום חיוך לאחרים, משתתפים או צופים.
במודע, בכוונה.
המתלוננים על הדרישה לאווירון – “משביעהו-רעב, מרעיבהו-שבע” – יפ, הם מחייכים?
באמת מחייכים?
בשל מה הם מחייכים?
ממה, מהרמת רגל מגוחכת?
מה הניע אותם לפעולה שתוצאתה חיוך?
מה הניא אותם מהמעשה?
האין זה כיף?

אוירון גומז אתיופיה
גומז, אתיופיה

אתיופיה, מחוז גומז, 200 קילומטר מהכביש הסלול הקרוב. הילידים מסתלבטים עלי. ואז עשרות ילדים עושים את זה. לבקש מאחרים מצחיק עוד יותייר. במיוחד את אלה שלא ברור אם ייעתרו או לא – בחינת יכולת הפנייה.

האמת, כמעט באמת?

לקבל תמונה כזו מאחרים זה כיף. התחושה שלי ש

  • בשלב הבקשה מחלץ חיוך, אולי רטינה – לא נורא,
  • בעת ובמקום התעופה, האדרנלין נמסך והחיוך נמתח בפני ההאוויראי,
  • קהל מקרי ברקע מחייך,

זה סוג של כייף. התהליך שבו מישהו שולח אלי, ‘כי הוא ביקש’ והוא נהנה מזה – נהדר.
באותם מקומות שהבקשה הופכת ליותר מבקשה קטנטנה –

  • בחיובי, הם נהנים מזה, זה נפלא,
  • אלה שהבקשה ממווה להם טרחה עליהם – בקטנה. חיים קשים. חבל. לאף אחד זה לא באמת נורא, בפתיוטי אני בכלל חושב שאני משפיע עליהם ערך כששאני מעמת אותם עם חששם מהגחכתם בפני עצמם.

האמת, באמת?

צחוק צחוק, מנסה להשתלט על המילה ‘אווירון‘. בחיפוש SEO של גוגל – האתר נמצא הרחק למטה בתמונות. עוד לא אבדה תקוותנו. צירוף מלה מוספת לאווירון, נניח ‘אווירון דיקמן‘ כבר עושה את הקסם, אבל לא אלגנטי. צירוף עם מלה מוספת אחרת, ‘אוירון מוסקבה‘, ‘אווירון סין‘, ‘אווירון גולן‘, ‘אוירון אילת‘, ‘אוירון ידידי האמן‘, ‘אוירון רונן רודיק‘, ‘אוירון קטיה‘, כאלה, כבר משתפר.

ישום אורלי אדלר, Blue Bird.


מנחת אוירון 2010-13

מנחת אוירון 2014

מנחת אוירון 2015

מנחת אוירון 2016

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share