שינויים פרסונליים – שמעתי עדויות

משך קריאה כ־ 6 דקות

לא ראיתי שינויים

לדעתי הלא פופולרית, וגם הלא מי יודע כמה נחשבת, ‘אין שינוי פרסונלי על ציר זמן, גם אם יש הצהרה על כך‘.

בחיי, תרתי משמע
– אל תאמינו לאשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שנשבע, אלה לא מאמינים בשטיק הזה של שבועה –
שמעתי חיוויים, של אנשים על עצמם – ‘השתניתי’. או, ‘עשיתי על עצמי עבודה, השתניתי’.

ואני לא ראיתי אותם.
כלומר אנשים שהשתנו לא ראיתי.
למעידים על עצמם ‘השתניתי’ – נחשפתי, ראיתי לרוב.

יש להבחין בין עדות שלנו ‘השתניתי’, לבין עדות שלנו על אחרים – ההוא, סימצ’ו השתנה’.

במובן מסוים אנשים הם כמו כלי מרובה פאות;
סביבתם נחשפת לצדדים מסוימים בהתנהלותם, בסיטואציה פרטיקולרית, טמפוררית, לוקלית. ובעברית: סביבתם נחשפת לאנשים במצב מסוים, זמני, מקומי.

בסיטואציות אלה בהם אנחנו נחשפים לאנשים אנחנו חורצים את הפרספציה שלנו לגביהם.

ליברמן מייחס לחיים רמון שינוי אישיותי, כי רמון תיאר את נתניהו באופן מסוים, וליברמן ראה נתניהו אחרת. ואז מבחינת ליברמן חיים רמון שוב ‘השתנה’ כי כעת הוא מתאר את נתניהו באופן שונה. וגם הפוזיציה, הגזוזטרא ממנה משקיף ליברמן השתנתה.
או שאולי את השינוי ליברמן בכלל מייחס לנתניהו.

והאמת? מה האמת באמת? לא יודע מה האמת.
אני גורס שכנראה איש מהם לא באמת השתנה.

אנחנו די רדיקלים באיתור ובייחוס שינוי לאחרים,
בעוד שברוב המקרים, בכל הקשור לנו, אנחנו שומרים על קונסרבטיביות יציבה.
אולי מייחסים לעצמנו “התפתחות”,
במקרי קיצון אנחנו מכריזים על “שינוי” שעברנו.

מניסיוני המכריזים ‘השתניתי‘, יעני פירמטו עצמם החליפו, התקינו עדכנו את מערכת ההפעלה שלהם, אֲני פוינט two.

המכריזים השתניתי משחררים הצהרה לעצמם, באמצעות מניפסט לסביבתם, מין קיווי שכזה, ש –

‘הבנתי; את מה שרציתי לא השגתי’,
או
‘לאן ששאפתי להגיע לא הגעתי’,
ו-
‘כעת יגיע השינוי המיוחל. דעו לכם, אשררו, מעתה יהיה לי יותר טוב, ומי שחשב עלי כך או אחרת, מוטב שיעדכן את תפישתו, אני מבקש שיעשה ארגון גרסה לאני החדש המפציע בעצם הצהרתי זו.”
מין תקווה שכזו.

בבלקון, במרפסת, הרטרוספקטיבה ממנו הם משקיפים על מצבם הם מזהים חוסר שביעות תשתיתי.
זו הכרה, מעוררת הערכה כשלעצמה, כבציטוט של Jack Swigert, אסטרונאוט אפולו 13 ב- 1970,
“Okay, Houston, we’ve had a problem here”,
כלומר יש לנו פה issue, ואם להימנע מפוליטיקלי קורקט זו הכרזה על ‘תקלה’.

אז יאללה, עבודה ושינוי. לבד עצמונית, או בעזרה, סיוע או טיפול כזה או אחר.

בעידן הנוכחי, גם רבים המתפרנסים מהֲפָחת התקווה והסיוע שלהם, 400 ש”ח שעה, למימושה בעזרה לשינוי אישיותי.

לטעמי, מעבר להחצנה המצבית,
גם עם שיתוף הסביבה בביקורת עצמית, ובתהליכים פנימיים אישיים אינטימיים ואינטנסיביים עם אחרים, אני מטיל ספק אם המצהירים באמת השתנו.
גם אם הם הצהירו.
כאותו פילוסוף יווני שאמר “אינני יודע מי גילה ראשון שהמים רטובים. לא היו אלה הדגים, שכן הם נמצאים בתוכם.” לא המכריזים ‘השתניתי’, יכולים באמת לחָוות ‘השתניתי’.

כשאנחנו מאתרים שינוי באחר, זה או שהסיטואציה שונה מזו שניסחנו את תפישתנו המקדמית לגבי אותו אדם,
או

שהפרספציה שלנו את האדם הנבחן, נעולה על תוצר מסוים, תוצר שלא תואם את המתקבל,
אז אנחנו מאתרים שינוי אצל אחר, בעוד שבכלל הפרספציה שלנו לגביו שגויה.

במערכות הפעלה אנושיות, פרדיגמות, הנחות, התניות וערכים
ממעטים להשתנות. הם מונחים על תשתית די מוצקה של האישיות,
– גם אם בתנועה על ציר זמן
– וגם אם דינמית, מערכת האלגוריתם מנסה להתאים עצמו, למאורעות על סמך ניסיון עבר.

התפתחות של פרט היא תהליך התפתחותי על ציר זמן. הולך, לאט, אחרת היה ‘תהריץ’ לא תהליך. הליך אורגני, רב שלבי, מינורי, קוהרנטי, מסונכרן, רובד מונח על רובד, ביחס למצב קודם קיים, שהיה מונח ונוכח בעבר. 

אם קרה שינוי אישיותי משמעותי, לדעתי, זה שינוי קריסתי בעקבות טראומה מטלטלת תשתיות אישיותיות.
זה לא ‘התפתחות’ או עיסוי אישיותי אישי או בעזרת מגהץ קוועצ’ים אליאס לבעל מלאכה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך