עליצות מזוייפת, ו– Cringe, בצלופן
אני לא party pooper.
אני בארטי בובררר!
אני שונא הפתעות
האם יוזמי חגיגת אירועי הפתעה
הם קונטרול פריקס, שונאי שוני, הפתעות וריגושים, שלא לומר 'אנאליים'
שמְתעֲלים את תיעובם
(ששי, ווחייאת ששי, עושים סובלימציה, מה אח'שלו לא מבין?)
להנאה,
מגרימת הפרת סדר – ההטייה הרגשית הנובעת מטלטול לצד אחד ובפתאומיות לצד אחר,
וההנאה הנרווית מיצירת הסדר מחדש תוך שליטה על התהליך,
שתכליתו תוצר שנתפש חיובית?
ואז התעוקה של איך להכיל, ולהגיב לאחר שרצה והשתדל לטוב.
גרסת ה-סלפסטיק ליחסים.
שוחר סדר, מפר אותו בכוונה ליצירת היפוך רגשי אצל אחר לטובת התרגשות חיובית.
והאם העושים את מחוות אלה, בעצם, לא מסמנים שזה הפרוטוקול שהיו רוצים לעצמם?
ודי נראה, לי, שיוצרי מסיבות ההפתעה בטוחים שהמופתע רוצה, משווע להפתעה, גם אם, פשוש שכזה, התבייש לבקש.