הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
תנועת המרכז ימינה
הנזק של עידן נתניהו לחברה הישראלית אינו (רק) ביצירת ‘ביביזם’.
תופעת הביביזם היא שילוב עכשווי, מקומי־ישראלי, של המון תודעה דמוקרטית נמוכה, חש מודר, קורבני ונחות, כמֶה למנהיג פופוליסט שיהווה לו דמות הזדהות, עם נתניהו כמושא הזדהות, ככלי מאפשר את ההתכנסות ההזדהותית, מלבה ומעצים.
תופעות כ-אלה, של התכנסות הזדהותית עם פופוליסט, אירעו בריבוי עתות, גאוגרפיה, תרבויות ושפות. נתניהו, נעבעך, מהווה השראה להזדהות מקומית עכשווית.
נתניהו לא גרם לכך. מנחם בגין קדם לו, יהיו אחריו, מי שמזהים את הסנטימנט ואת הצורך, יודעים ורוצים להוות מענה.
נתניהו השפיע על המפה הפוליטית בישראל, במיקום המרכז וסחיפתו ימינה. מרכז המפה הפוליטית, אלה שמרצדים בין לבין, מעשיים כאלה, שלא החליטו האם הם עץ או פלי, שסוציו־אקונומית מבינים שעליהם להחצין התנגדות לנתניהו, נעו ימינה בהתפלגות על המשרעת הפוליטית, סוגיות פרט – חברה – ריבון.
בשל האינסטינקט חותר הנורמטיביות, ההתנקזות לסחיאדה, לקונסרבטיביות מובנית, לקונפורמיות נשאפת, הם נישאו על גלי השינוי הפוליטי ונסחפו ימינה.
כעת, אנשי המרכז רואים בגילויי הומניות חולשה או קומודיטי לסחור בו, נוטים להפעלת כוח־מדינה עצים, חפצי משילות, משחרים לפעולות נקם משיבות כבוד לאומני, אדישים להפרת זכויות הפרט, לגילויי אי־שיויון של מיעוטים, גורסים שלא זו העת לטפל במשבר המדיני חברתי ולהתמקד במשבר הבטחוני – במלחמה, חיים בשלום עם הסיסמה החלולה ‘יחד ננצח’, כשה’ניצחון’ אינו יעד מובן וברור גם לא להם, שאליו יש לחתור.
סחיפת המרכז ימינה מסונכרנת עם ההקצנה של הימין הפוליטי בהנהגת נתניהו. התופעה מתרחשת אישית כדי לשמור על נינוחות בסיווג ‘מרכז מתון’, נרתעים מתיוגם כ’שמאלנים בוגדים’.
נתניהו כמובן שאינו אחראי ל-מה קורה לאנשי המרכז; הנטייה האינסטינקטיבית, הלא מודעת הזו מוסברת על ידי ‘מתוני המרכז’ שנעים ימינה באמצעות פסאודו רציונליות של – ‘תגובה מתבקשת למוראות מוחשיים של המציאות, אליה יש להגיב בהתאם.’
