העצה הכי גרועה שהשאתי
- משה, אינסטלטור.
- אני בטוח שיש חרוצים ממנו.
- לא מכיר אותם.
- כעס על אחיו שדפק מסמר בשלוש מכות ולא בשתיים. להמשיך לקרוא עייצעס גייבער – העצה הגרועה בחיי
חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
על פניו, לא צפוי להיות הבדל תבוני בין שמרנות לליברליזם.
עם זאת, פתיחות, השכלה, מחשבה מחדשת תפישות עולם- אינהרנטית, פחותה בשמרנות.
השמרנות במהותה עוסקת ב'הוכחת נכונות הקיים', פשטנית, אמונית, מתואם למחשבה בסיסית, ניתנת ביתר קלות להכלה. להמשיך לקרוא התנשאות ליברלים
היררכיה ערכית:
כשמן* הסך את גלגלי השיניים, בריאות נפשית סכה את בעליה בהתחככות עם מאורעות שוחקים.
כשמן
הדחתי את ידידי הנערץ ללימודי רכיבת אופנוע.
דאגתי שמא ייתפס.
הרגיע, שאם יראה משטרה יברח, שכן כמומחה להימורים וסְפּרֶדים, הסיכוי שיתפסו אותו יותר קטן מהנזק שייגרם לו אם רשיונו, שטרם יורט, יישלל,
ובכלל, הוא רוצה עוד אופנוע. אחד זה משעמם.
אמרו לנו שזה שיר אפריקאי.
עם נגינה.
מה קומה באלי בלה בימבה,
בלה בימבה, בלה בימבה,
מה קומה באלי בלה בימבה,
מה קומה, באליבן.
זוכר את אבי מניח תפילין.
עד סוף שנות השישים.
אז- הניח להם.
אצל סבי היינו חובשים כיפה,
מברכים על המזון.
הוא היה פעיל בבית הכנסת ברמלה. להמשיך לקרוא התפתחות דתית, דתיות עצלה
אני במעבדה;
בוחן תגובות שונות
לגירויי, חיוויי מציאות,
על ריבוי תודעות שונות.
אני בג'ים;
מפריש אנדורפינים.
פעילות מהנה לתודעתי הדוויה,
מעורר אדרנלין לתוצרת העיקרית של הלאב – אחיזות תודעתיות.
מרתון תל אביב 2013 נערך ימים מספר טרם סוף החורף, הרשמי,
כשהמארגנים, כלי התקשורת יודעים ומיידעים שישררו תנאי שרב בעת קיומו.
במהלך האירוע בריצת הריצה, אחד הרצים מת מהתייבשות.
גם מפני שאינני מאמין שסטרוקטורה תמנע את כל המצבים שמנסים למנוע,
וגם לא רוצה להשית 'מגבלות זהיראות יתר' – אף אחד לא רוצה מגבלות יתר, ועם זאת במתח בין חופש לבין זהירות מגבילה, אני במובהק בצד של החופש על חשבון הביטחון, בבחינת 'יזהר מי שרוצה ביטחון'. אישית אני מעדיף שלטון רופף, עם כל המשמעויות והחריצים שמאפשרים למקרים שאינני רוצה שיקרו, ולרדלל עד להפיג את 'דאגת' הרשויות.
כמו שסוכן הביטוח משדל לרכוש ביטוח צד ג' באמירה: "ומה יקרה אם תפגע במרצדס?", האם בנטייה לא להדק את השליטה, אין חשש שיסתובבו יותר אנסים ורוצחים – אני לוקח את הסיכון שאפגע במרצדס, ומעדיף את החופש.
הנטייה לצד זה או אחר מקורה בהתניה אישיותית שנוטה לצד אחד או אחר.
ההתניה נשענת על עיבוד השפעות תמהיל אישיות, רמת תחושת ביטחון אישי/ חרדה, חינוך, סוציולוגיה, סביבת גידול, השפעת דמויות דומיננטיות.
לכן, חש לצפות, שנטייה זו, תדור בכפיפה אחת עם התניות נוספות של מכלול העדפות, ערכים ותפישות.
כפחיות הנשרכות מאחורי האוטו חתן-כלה המקרקשות תגובתית לאחר מעבר המכונית,
כן במקרים של הוויות חיים אחרות; הרציונל, אף שרובנו חושב שהופעל טרום ההחלטה, הופעל לאחר גיבוש העמדה*.
אז הרציונל מופעל ב-להסביר את מקור הנטייה,
או, לקדם את השפעת התפישה של בעליה על הסביבה.
ומוסיף, בזהירות, מינורית, שמזהה בארכיטיפוסים המבקשים שהמדינה, מוסדות, גופים סטרוקטורליים יקחו אחריות על מאורעות בחייהם, אנשים פוחדים, חרדתיים, שמשוועים לעזרה או לפחות חמלה לתחזוק עצמם.
אינני מטיל אחריות על גופים אלה במקרה זה וכזה.
* (כל) עמדה מתגבשת על ידי הפעלת סנטימנט עם בקרה רציונלית להתאמה למציאות כדי לספקה.
שלחתי סמס לכמה תריסרים ממכריי עם השאלה:
"כשאתה לבד, האם אתה עומד בצפירה?"
אני לא party pooper.
אני בארטי בובררר!
האם יוזמי חגיגת אירועי הפתעה
הם קונטרול פריקס, שונאי שוני, הפתעות וריגושים, שלא לומר 'אנאליים'
שמְתעֲלים את תיעובם
(ששי, ווחייאת ששי, עושים סובלימציה, מה אח'שלו לא מבין?)
להנאה,
מגרימת הפרת סדר – ההטייה הרגשית הנובעת מטלטול לצד אחד ובפתאומיות לצד אחר,
וההנאה הנרווית מיצירת הסדר מחדש תוך שליטה על התהליך,
שתכליתו תוצר שנתפש חיובית? להמשיך לקרוא בה!
ניתן, כביכול, להניח שמי שנוהג לאחר יגלה סובלנות כלפי התנהגות דומה של האחר.
ולא כן הוא, כמובן.
יש המתייחסים לזמנם כבעל ערך אחר, רב מזה של זולתם. ברמה האישיותית: להמשיך לקרוא הדדיות מאוחרת
העוסקים מקצועית ב
you know, הפרופסיה.
האם הפסיכולוגים נוטים למכניקת פיתולי התודעה?