בדלת מטוס אל על, הדיילת מברכת את הנוסעחם ב'ברוכים הבאים'.
"טב להרגיש בבית", אומר הנוסע מאחורי.
קטגוריה: תשומות מנטליות
חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
אופטימייזינג
אני קמצן. אופטימייזר.
לפני עזיבתי את אחת המדינות הנחשלות באירופה, נשארו לי איזה תריסר שקלים, בכסף מקומי.
הפרעת קשב מופרע
דומים יותר להורינו מאשר לילדינו
פערי דורות
הצגתי לכמה תריסרי אנשים את השאלה הבאה:
האם הדור שלנו – הבייבי בומרס, דומה יותר לדור הוריו או לדור ילדיו? להמשיך לקרוא דומים יותר להורינו מאשר לילדינו
ניהול היררכיית ערכים
שיחקתי כדורגל בקיבוץ.
נ' ספורטאי תחרותי מהקבוצה השנייה, אישר גול לחובתם,
כשלא היה ברור אם היה גול או קורה. להמשיך לקרוא ניהול היררכיית ערכים
הקלות הבלתי נסבלת של איזור הנוחות
הטלת אחריות
הערות על ערכים
ערך: מתן משמעות מקדמית, יחסית, למהות רעיונית או פיזית.
שווי משמעות של משהו הוא ערך האלטרנטיבה שלו.
ב'מקדמי', פרה-לימינרית, הכוונה שבשונה מטובין שערכם משתנה בתלות במצב, נקבע סט ערכים ב־ off-line, 'במזגן'.
בעת הקצאת משמעות לרעיון,
מצטרפות משמעויות-משנה, כ־יחסיות לערכים אחרים, והאלטרנטיבות הנספחות,
שהן הקובעות את הערך.
רוחב איזור הנוחות
בין היתר, אנשים נבדלים באזור הנוחות שלהם;
ישנם מי שמרחב הנוחות שלהם רחב,
לאחרים צר. להמשיך לקרוא רוחב איזור הנוחות
התגלות עמדתית
שיח עמדות
שיח בין שניים יכול להיות ריבוי ווריאציות של חילופי ידע, חוויות, מתן הנחיות ודיווח על ביצוען, גיוס רגשי לתפישה, דיון אינטלקטואלי על עמדות.
פרדיגמה מקדמית
אחיזה תודעתית
צבר מובחן של תפישות, הנחות והתניות מקדמיות בהן תודעה תופשת אובייקט ומנסחת את עמדתה כלפיו.
כלפי אובייקט אחר ייתכן שימוש בצבר אחר.
פרדיגמות, נרכשות, נבנות, מתוחזקות על ידי פרט.
מהוות טביעת אצבע תודעתית, ממעטות להינטש.
לסובייקט קוהרנטי צבר התפישות, ההנחות וההתניות מתואמות ביניהן.
מכירים את המגיעים לסיטואציה עם פרדיגמה ערכית לנושא?
הפרדיגמה מקושרת ישירות למצב רגשי.
לאחר בחינה רגשית האם גירוי חיצוני 'טוב' או 'לא', חיווי 'המשך' או 'שינוי',
אם 'משרת' את מצב הרוח 'חיובית' או 'שלילית' רגשית, כאן, ועכשיו,
הרציונל מגוייס לנקיטת פעולות שימור או לשינוי מצבי.
אלימות ודימוי עצמי נמוך
בחיי
תרתי משמע, לא ידעתי להתמודד
- עם אלימות, לסוגיה,
גם פעולה רגולטורית היא סוג של אלימות, - עם ציפיית אחר לתמיכה ועידוד בהגבהת דימויו העצמי הנמוך.
שכבת עידן 2013, מצגת סיום
Prezi
מצגת PREZI שכבת עידן
להפעלת וקידום המסכים יש להקליק על מקש חץ ימני,
או
לברור '4 שניות' מימין למסך.

הקלקה על אייקון המסך מימין לגמרי תציג את המצגת על מסך מלא.
Power Point
מצגת Power Point להורדה.
האנשת תירוץ לכשל
תצוקות
נטיית יחסים
נחשפתי ליחסים בהם אחד מבני הזוג, הזכר, אם נעזוב תקינויות מקולקלות, התאפיין במובהקות מבנה אישיותי של
- אטרקטיבי, פופולרי רומנטית נחשק, לנשים, עם היסטוריה של צריכת כישוריו בשחלופי בת זוגו,
- היסטוריה של אלימות כלפי בנות זוגו.
ואני תוהה בהיות בת הזוג מודעת למוניטין, גם אם לא להיסטוריה, מה עושה שם?
וכמובן, יכולים להיות מגוון הסברים וביניהם:
- עזה כמוות האהבה, ונפלאות הן דרכי הבורא, והאהבה היא עיוורת.
- אחלה הסבר אך לא בספר ביתנו.
- מזהה את האלמנטים שמחפשת בקשר עם הגבר, ומתעלמת מהמוניטין, שכן הטובין גדולים יותר.
- יתרון לגודל, או לפחות לכמות-
גבר אטרקטיבי למספר נשים, סיכוייו הסטטיסטיים להיות אטרקטיבי לאשה נוספת גדולים, שכן זה יש בו אלמנטים שריבוי פרסונות זיהה בו. - ובנוסף,
- תחושת הערך, הכוח, שמתקבלת שהכישורים המוקצנים יופנו החוצה- יתרון רתימת בת הזוג מול הסביבה, המעגל החיצוני, בתקווה שלא יופנו פנימה לפגיעה אישית?
- יכול להיות שישנה תחושת ההתעלות של
'זהו המיתוס, אתי יהיה אחרת, ולכן אני שווה יותר'?
תפישת מציאות
שימון הכתם
הכללה והדרה
[עוד ניסיון] הבחנה
מכליל | מדיר | |
| מכנס (נורמטיביות) | אמונה | רציונליסט (סביר) |
| מניח, חושב, חפץ שהחותר למחשבה רציונלית, עמוק בליבו, בסתר מחשבתו, שותף לווריאציה של אמונת המאמין, רק שמסיבות לא רלוונטיות בוחר להסתיר את אמונתו. חי בתפישה שבעתיד כלשהו האמונה, תיחשף. | תפישה | החותר להבנה לוגית מניח, חושד, שכל אחר לא רציונלי. (לא מבין את הייחוס לאיבר הלב מעבר להיותו אינסטרומנט אורגני לקיום חיים.) מפריד בהנחתו בין היותו מוכוון לאופן מחשבה רציונלי לבין מי שמוכוון אמונתית. |
| הדתי החי בביטחון תשובותיו, כלומר הביטחון במקור כל התשובות, מניח שהחילוני בהדחקה, עושה דווקא ומכעיס. בעתיד כלשהו, מוחשי יותר מעתיד בוא הגאולה, משיח או הנירוונה, חסר האמונה יחטוף את הבומבה המאירה והמשנה, הפעם לתמיד, את התפישה הלאטנטית הקיימת ויכיר ב'צדקת' האמונה. | דת | הרציונליסט לא מייחל לכוח עליון מסדר, ומעריך שעמיתיו ייתפשו בקלקלתם האמונתית בטלטלה התודעתית הבאה. |
| הלאומן משליך את תחושותיו על הרציונליסט. הוא משוכנע שאם לו יש את תחושת ההתעלות משיוך לקולקטיב נשגב ערכית גם האחר לא נעדר רגשות אלה.מבחינת הלאומן, הרציונליסט בחביון רגשי, נאבק ברגשותיו. מתישהו בעתיד, יראה את האור- יחשף לרגשותיו, ילך איתם, ייהנה מהם, וולונטארית שכלתנית. או, שתחושת הלאומיות תכפה עליו בעל כרחו, באמצעות גורם חיצוני עויין שאיומו יוכיח את הצורך הקיומי בשימור זהותו הלאומית. | לאומיות | אין כמיהה לתחושת יחד של קהילה חזקה מפרטיה, המאליהה את קיומה כערך עצמאי ומקודש. במקרים מסוימים היעדר הכמיהה מלווה באי-נוחות או חשש אם מזהה שקידוש ערך הכלל עלול לאיים על פרט כלשהו, ובאסקלציה השלכתית על עצמו. |
| המאוהב גורס שהרציונליסט שואף להירפא מאכזבתו הרומנטית. עוד לא הייתה לו ההתנסות הראוייה. | רומנטיות | ולא למחוות ועזרים רומנטיים שהם מהות היחסים הבינאישיים. |
| הנורמטיב משוכנע שהלא נורמטיבי מנסה להתכנס לכללים שמיטיבים עימו, רק שאינו מצליח. לעיתים הנורמטיבי יגלה חמלה וגמישות לעצם המאמץ, שכן גורס שאם האחר יתאמץ גם יצליח להתקבל לאחווה, יקבל את הטובין- אישור הכלל, שכן בבסיסו הוא שואף לכך. במי שלא מנסה להתכנס, הנורמטיב רואה כסוציופת. מסוכן. | נורמטיביות | התוצר לשאיפה של הכרת הסביבה נחשבת כבונוס מפוקפק, שכן, אם הסביבה תפעל רציונלית, מה שבאופן גורף, כנראה לא יקרה, לתפישת המדיר קיום הכלל יהיה טוב יותר, וכך אין סיבה לשאוף לנורמטיביות, אלא לרציונליות, בתקווה שנורמטיביות תטמע ברציונליות. |
| אמונה, כל אמונה נסמכת על רציונליות. החל מהסיבה למה להאמין, וכלה בהתאמה לתנאי מציאות. אמונה במהותה לא מתיישבת על רציונליות מוחלטת. תמיכת עמיתים לאמונה היא התמיכה האפקטיבית, הזמינה והזולה ביותר. בנטייה האנושית, ביחסים בינאישיים, קיים ממד ההכלה, החיבור, הסליחה – גם אם בשם תפישות אמונתיות נעשו נזקים רבים – ממד הכינוס יחד. | הצעה, למה? | במחשבה רציונלית יש הפרדה בין העדפות, טעמים ורצון שגם לרציונליסט יש אותם – גם אם נתפש כמנוכר, משמים או חסר אותם – לבין תפישת מציאות והכלים להגשמת תאוותיו. בדמוקרטיה, הרוב לא מהווה כלי להוכחה לוגית ל'צודק' ו'נכון', אלא כלי להתנהלות בחברה. החתירה לפירוק, הפרדה, היא בבסיס המחשבה הרציונלית, המלה ביוונית למדע מקורה ב'חיתוך'. ברציונליות אין חתירה לבנייה. |
| נראה שיש יותר חופש בין בחירה באמונה כזו או אחרת מאשר האם להיות רציונלי או לא. נתקלתי בין מי שנע בין אמונות, דתות, זהות לאומית ונורמטיביות בתוכן. לא פגשתי במאמין שהפך לרציונליסט. פיתוח אמונות ורציונל התומך בקיומן מצריך אינטליגנציה גבוהה מבסיסית. | בחירה | נראה לי שאין יכולת בחירה האם לחתור לרציונליות. נראה לי יותר שזו תצורת מחשבה.לא נתקלתי בחותר לרציונליות, שהחליט לחדול מחתירתו. המנגנון הבורר האם אדם מוכוון רציונליות או לא, בלתי מאובחן לי. חיות עם אינטליגנציה נמוכה משל אדם, מתנהלות ברציונליות תגובתית מול גירויים. חתירה מובהקת לרציונליזם, בצד היותה משוייכת לניתוק רגשי, מקושרת לאינטליגנציה גבוהה, שכן מחייבת כלים אינטלקטואלים לפירוק מציאות למרכיביה, בכל עת, בהיותה מנועה מהתכנסות לנורמטיביות מנחמת. |
משמרי טקסים חילוניים
נחשפתי למי שרואים עצמם כ'חילונים גמורים'.
הם
- מעידים על עצמם כ'נטולי אמונה',
- לא מאמינים ב'כוח עליון בורא ומסדר מציאות',
- לא שותפים לקונספט 'שכר ועונש',
- לא מתייחסים למוות במשמעות של מעבר ל-'הפסקת חיים'*
*
ועם זאת על אף עדותם זו, לא משוכנע בתקפותה.
לא הוגן ככל שיהיה, מניח, שאם יגורדו מספיק, מעטה כלשהו יוסר ועדויות אלה יפוקפקו.