קסם ההסבר ההתנהגותי
- כשילדים מתנהלים על פי חזון הוריהם,
ההורים מתנאים ב'חינוך מצויין' שהעניקו. - כשלא –
זו 'הדומיננטיות הגנטית'
בת של זונה, הכזיבה,
או - 'הפיזיולוגיה האורגנית המשובשת.'
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
זה הכרת הפוגע בהורדת רמת חיי אחר.
להכרה זו, יש תכלית-
מבקש מחילת האחר מבקש שבעצם האחר יימנע מלהתייחס אליו כמי שפגע בו. להמשיך לקרוא סליחה

אם רואה מישהו ומשים עצמי כ-לא,
יש להניח שגם הוא הבחין בי
והתעלם. להמשיך לקרוא הדדיות א', מתעלמת
עלייה ברמת חיים היא אקט פיננסי,
ירידה – טראומה פסיכולוגית.
לתמיהת חבר מז'אנר מאוד מאובחן,
איך זה ששורד עם אשתו, ששייכת לסוגה מאוד מאובחנת אחרת, מציע:
"לעת עתה, דומיננטיות וקטור הבניה המולקולרית של אשתך גדולה מוקטור הפירוק הגלובלי שלך."

היכולת לבחון, להגיב וליהנות מתפישת מצב ביותר מ –

מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;
האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ'וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל. להמשיך לקרוא איכות – קרבה לכוונה
אמי:
"חוב חדש יתיישן,
חוב ישן לא יוחזר."
אבי:
"אל תלווה, תן!"
בכמה מהמקרים, כשאנחנו פותחים באני חושב,
בעצם אנחנו מדברים מתוך הפוזיציה, האינטרס, הפרדיגמה, הרצון, שהכתיבו את דעתנו?
ברבע המאה האחרון,
עידן ה- 0/1,
הריאליטי מחד, סטיב ג'ובס וחסרי ההשכלה מאותו חד רק מצידו האחר,
נראה שסיכויי הפרט לתת ת'מכה גדלו.
אז זהו, שלא באמת:
הנגישות גדלה- של הכל לכולם,
הצורך באיכות ירד- עובד לא עובד,
כשאמפליטודת התגמול על הצלחות האמירה דרמטית,
מסך התגמול נשאר פחות לחלק ליותר שרוצים.
"נבואה ניתנה לנבונים,
אני, כשוטה, לא אתנבא.
having said that להערכתי, מה שיקרה הוא…"
ייחול החוזה שתחזיתו לא תתממייש.
לתהיה 'מי אתה ש…' תעליב, תוריד ערך או סתם תפגע מתבקשת התשובה, ש'השואל הוא שהסמיך.'
"מכיוון שהשבוע ויתרתי על היותי יהודי,
איני מרגיש צורך לבקש סליחה, שיבקשו ממני או בכלל להשתתף בחג הזה."
האקט הביורוקורטי נועד להיות צעד אחרי האקט התודעתי, לא לפני, הלא כן?
האין כאן רתימת עגלה לפני החמור?
האם אינדיבידואל רציונל רדיקלי, באקט הירואי, מגדיר זהותו/ אמונתו על פי תמונת ראי למה שהוא מתנגד?
רואה בכך שלוש בעיות:
שלא לנקוב ב'הגדרה'.
אֱמונה – תיוג מגדיר*, לייחוס** ממשות, נכונות, לרעיון***, ללא תמיכה בממשות אמפירית ניתנת להוכחה*** על ידי תודעה**** בלתי תלויה*****.
תוצרינו הסוציו־מנטליים נחלקים לשניים:
סלוואדור דאלי:
"The only difference between me and the surrealists is that I am a surrealist."
"ההבדל היחיד בין הסוריאליסטים לביני הוא שאני סוריאליסט."
"צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית."
.Feigned modesty is like authentic vanity
בני מצא בהארץ 17/4/2013:
"בלי היהירות שבענווה הכוזבת ובלי שפלות הרוח הכוזבת שבענווה"
("הדוב" William Faulkner, בתרגום אמציה פורת.)
תיאור מילולי, מפחית לועג, למצב.