באחת ממדינות החצר האחורית של אירופה פגשתי את בני.
מראה א-לה-כריס-כריסטופרסון.
עם האקססוריז והמניירות המתבקשות.
קטגוריה: מינורי
'מינורי' היא כותרת לניסוח חוויות שהותירו בי תהיות מוצקות, תובנות רכות, ובעיקר שאלות.
הבחירה לעוות שמות דמויות אינה במטרה להסתירן, אלא, לסמן שהתיאורים אמנם אוחזים בדמויות אותנטיות, אך למעשה אלה שפיצים של התנהלויות ג'נריות אופייניות של הכלל או לפחות של אנשים שאליהם נחשפתי.
העובדה שנוצר פער בין הטעמים והתפישות שלי, זה העסק, כלומר העניין, שלי, הפרטי ואין בכך להעיד על הנכון, הסביר או האוניברסלי.
השיפוט או הערכיות שייוחסו לדמויות או לי היא על הקורא ומבורכת. אולי היא המומטיבציה לכתיבה.
ו-כן, מי שרוצה, יכול לעשות בכל הנכתב שימוש ככל העולה על רוחו, ואף פטור מלעדכן אותי בכך.
שמחות,
מינורי ברפורמציה
קרובת משפחה מצויינת ואהובה שומעת שאחרת הוציאה רישיון.
היא, על עשרות שנות ניסיון ורשיונות מתקדמים, משתפת,
שכששמעה שהיא עברה את הטסט,
פנתה למורה שלה,
ובקשה ממנו שהיא תקח שיעור,
כשהוא, המורה, יעבור למושב האחורי,
וזאת כדי שהיא תצבור ניסיון.
מינורי חיים בסרט
כלומר בסקריפט
יש לי חבר ילדות, מאד נבון, ריאלי.
כמעט הכל הלך קשה. כל מגוון של מני דברים לא הסתדרו לו.
בשלוש מלים, חי סרט. להמשיך לקרוא מינורי חיים בסרט
מינורי בפארטי פופינג
לפני כמה עשרות שנים, הייתה לנו איזה חברותא,
יאפי-יאדה, מושג ארכאי שתאם את המקום התקופה והיומרה, בגרסה הישראלית, בחו"ל.
מינורי בתבנית הקיפוח
הייתי מעורב בפעילות הורית.
במהלכה, התארגנו ההורים ליטול חלק בכמה מפגשים, ואף לבוא מוכנים לצילום ברכת 20 השניות לפופאלע האישי שלהם גל סיום תקופה משמעותית.
באירוע הוקרן סרטון הברכות.
מינורי בהסכם ברור. מראש
ידידי הקדים וסיפר ששותפו הקודם היה על תקן מעודדת, מעוררת ההשראה שלו בעת שבא עם יוזמה,
ובהמשך היה המבצע והאדמיניסטרטור של היוזמה.
החוזה ברור- בעצם ביקש שאכנס לנעליים מוגדרות אלה.
יפה, התבקשתי כבר ביזארית מכך. להמשיך לקרוא מינורי בהסכם ברור. מראש
מינורי בטאטוּלוגיה הקלילותית
רפאל, מהצבא, ניו יורק ושוב בישראל, חבר וותיק, מהנבונים רחבי הדעת והתודעה שפגשתי. בחיי. באקסטרים. בריבוי מובנים; מוכשר באמת, אינטרדיסציפלינרית, לומד – תמיד – אקדמית, וגם לא, מלמד, מתמלל, מתפתח, בתנועה. להמשיך לקרוא מינורי בטאטוּלוגיה הקלילותית
מינורי בסיבוב מוטורי
השתתפתי עם ר' באימון רכיבה על אופנוע.
היה נראה לי שיש הרבה רוסים.
מינורי בחיתוך
בן האורטופד שלי – ערס דובר הונגרית – החליט, אחרי שנרגע, להיות רופא. להמשיך לקרוא מינורי בחיתוך
מינורי בטרה לה לה לה
ידידי הנערץ היה בחו"ל. עם נוספים. איבד את הטלפון שלו.
שלחתי לחביירו תמונה של בתי, אופנועו ואני כשהיינו בחומוס סעיד בעכו.
חביירו החזיר ב"איזה יפה הבת שלך."
קיבל את תשובתי "יפה- היא לא!"
חביירו פנה לידידי הנערץ ב"מה קרה לחבר שלך? למה הוא מגיב כך? הוא קוקו, החבר שלך."
ידידי הסביר שאני "טרה לה לה לה".
כשדיווח לי על כך צחקתי, אישרתי מאז'ורית שאני טרה לה לה לה, ומינורית שאלתי,
האם מעלה על דעתו שכך אני פוטייר אותם ממשחק התגובות האבטומטיות מהסוג שמפקיעות את תחושת הערך מהסובייקט ומפקירה אותה על ידי הפקדתה אצל הבלי האחר.
ואני זוכר מה אמרה אמי לסוחר באלנבי שאמר לה "מותק"
– "אתה אל תקרא לי מותק!"
מינורי ברגולציה וסיפוקציה
י"ה ואני בדרום תל אביב. גומרים את העניינים הקלושים שלנו, ואני מדיח אותו לפלאפל מיתולוגי שלידנו.
"אני מנסה לשמור על הצורה שלי, אולי נאכל משהו אחר?"
"מעולה, משהו אחר. מה רוצה לאכול?"
"לא יודע, בוא נאכל פלאפל."
אני, שלצערי לא אקבל את הוקרת איגוד רגולציוני האוכל, מקבל את המנה שלי. עם הצ'יפס. אחלה פלאפל. הוא מקבל את שלו. גומר אותו מסתכל על שלי, שואל "זה השני שלך?", עונה לו "זה הראשון."
הוא פונה לבעל הבית ואומר: "אני יודע שאתם לא מוכרים חצי אבל תעשה לי חצי."
ההוא עושה לו מנה, שמתאחדת בנחישות עם קודמתה.
י"ה שוטף את המנה השנייה עם מיץ ענבים, מיץ ענפיים, מאיפה הביא את היציאה הזו? נותן בגרעפץ ונאנח "אכלתי יותר מדיי."
מינורי בעשייה כספית
מה אני עושה שם?
את אהרון ארד פגשתי אצל ידידי הנערץ. דמות מוכרת לעכברי המוספים הכלכליים. מליונים עברו תחת ידיו. בישראל ובחו"ל. כולם היו שותפיו. חלש על מיליארדים, בעליהם של מליונים, בעלן של אחדות, ספח פרסום, צרכן מותגים ידועים.
מינורי באם-אז מוטיבציוני
ר'ישל'ה- ר', או רונן רודיק, חבר מניו יורק.
הכרנו באוניברסיטתנו המפוקפקת. בהשראת פרשת קו 300 שארעה אז, אני הייתי דל'ת, הוא- ר', ובחיבה- ר'ישל'ה, עד היום.
יפה כפסל – הוא לא רואה את זה – פרופיל קיסר רומי מוטבע. הסתפר כל שבועיים, פעם בשבוע גילוח עורף. להמשיך לקרוא מינורי באם-אז מוטיבציוני
מינורי ביושר האינטלקטואלי, דין העורך
דברתי עם מכר. פרקטו-קונקרטי. קפוץ. חזק. שמרן רפובליקן.
אמרתי לו בהקשר השיח,
"שביושר אינטלקטואלי- משאב בנדירות, לא כי יש בו מחסור, אלא כי אין לו ביקוש… ככה, ככה וככה."
בהמשך, באופייניות, הצעתי לו, שבמזגן, באופליין, יפצ'פץ' בינו לבין עצמו את ההבדל בין יושר ליושר אינטלקטואלי, ובעיקר את המבחין, הקו המפריד ביניהם.
"דון על זה עם אשתך" הצעתי, לגיחוכו.
לאחר שנפרדנו, אני, חרחרן ריב מגון וחילופי שבבי תוכן, מתמסר עם אשתו עורכת הדין- מהצד התעסוקתי פרקטי של הפרופסיה, שואל אותה אם אפשר לעשות שימוש בסגולותיה האינטר-פרופסיונאליות.
היא משיבה בהיסוס.
שואל אותה האם המושגים יושר ויושר אינטלקטואלי נהירים לה.
עונה ש… יושר נהיר. יושר אינטלקטואלי איננה מכירה מושג זה, שמגיע בצמד מילים אלה, לא נתקלתי בו בחיי היומיום- ״כמושג״. על אף שניתן להסבירו בצורה הגיונית כלשהי!
21:15, Apr 6 –:
כפי שציינתי את המושג יושר קל מאוד לפרש. את המושג יושר אינטלקטואלי, קשה יותר שכן אין הוא שגור בשפה היומית של האנשים, אלא בשפה המקצועית בין עורכי הדין.
אינני מבינה לאן אתה חותר ועל מה דנתם.
כשאני מקבלת שיעורי בית אני נוהגת לברר מה עלי לעשות מדויקות.
מאחר שאינני מבינה קשה לי לשתף פעולה עם שני אנשים משועממים….
21:18, Apr 6 –:
דבר נוסף שעלי להוסיף, הוא שנדירותו של היושר האינטלקטואלי, ימשיך להיות קיים על אף הביקוש הרב שיש לו, שכן קשה מאוד לצפות מאנשים להיות קשובים ואובייקטיביים, או לכל הפחות להודות בצדקת הצד השני.
21:19, Apr 6 – yair dickmann :
או.קי., מעניין.
21:25, Apr 6 –:
כפי שציינתי הביקוש הינו בכותלי ביהמ״ש בעיקר, נוכח העובדה שכפרט אתה פחות קשוב לצרכי אחרים, ועסוק לרוב אחר הצרכים הסובייקטיביים שלך.
21:26, Apr 6 –:
לדעתי הביקוש העיקרי בחיי היומיום הינו ליושר ופחות ליושר האינטלקטואלי.
21:27, Apr 6 –:
מקווה שדעתי עונה על צרכיך… וכאן אתה מתבקש להשתמש ביושר האינטלקטואלי שלך!
מינורי בעובדות החיים
תוהה באוזני ידידי הנערץ על מקור הכנסתה של סלבריק'ה דה לה שמאטע,
שמתנועעת ברכב מצ'וחצ'ח, מתוקתקת בתיקים לא שפויים. כספית.
הוא משער, שהעסק שלה אכן לא מניב את ההכנסות התומכות ברמת חייה המוחצנת, ולכן מניח שספונסרים מעורבים בפיצ'פוץ' שדיה, מעשי ידי מנתייח. להמשיך לקרוא מינורי בעובדות החיים
מינורי במורבידי #2
אביו של חיליק נפטר.
שואל אותו על מנהגי האבלות.
במהלך השבעה מסביר ש'אינו מאמין בטקסים.
אני לא מציק.
אחרי השבעה שואל מה המגבלות ההתנהלותיות בכל הקשור לאירועי שמחה.
מבהיר, שאצלם בעדה הכל בפנים. לא מחצינים. ומוסיף, שמי שתוהה למה הוריד את הזקן אחרי שבוע, שיידע שהם נוצרים את זיכרון הנפטר פנימה ולא בסמלים חיצוניים.
מינורי בסטייל
מינורי בסדר, באינסטנט המוביליות הסוציולוגית
במשך שנים אנחנו מתארחים בקהילה גדולה לסדר הפסח.
שמתי לב, שעל פי הסידורציות, מארחיי ומשפחתי מושבים, תמיד, בהיקף האולם הגדול, ובדרך כלל באותה פינה. דרום מערבית.
נעדר מיומנות הערכת איכות המקומות ביחס לאחרים, המקומות בהחלט מצוינים לי.
לאחר הסדר הקודם,
טעיתי,
ושיתפתי את מארחיי בעובדה שמושיבים אותנו תמיד בהיקף,
ותהיתי בקול רם, כלומר בכתיבה,
על עובדה בלתי ניתנת להפרכה זו,
והוספתי את השאלה במה שנראה לי כהומור,
ונראה שנתפש כ-
- הומור נמוך,
- כפיות טובה,
- רשעות,
- התנשאות,
- [בהשלכה שגויה של מי מהם] שואף לעבור לאמצע האולם,
- ובכל מקרה [שגוי, שגוי!] כקריאה לפעולה
האם מיקומנו בשולי האולם מסמן את מעמד המארחים בשולי קהילתם?
בסדר האחרון הושבנו בלב ההתרחשות, קרוב לבימה.
וגם נשאלתי אם אני מרוצה.
ואני, מציקן, צייקן וטרחן בלתי ניתן לריצוי,
זורה רעש, זורע תעוקות, קוצר טעויות,
מפעיל את יכולותיי (המוגבלות) לייסורים עצמאיים,
מצר על אי-הנוחות שאמירותיי יצרו,
מתחרט עליהן, שהרי ממש לא מתכוון לגרום למיטיבי המארחים אותי לבצע פעולות כאלה כדי להיטיב עם עצמי,
או להחצין את רצונם לשנות את תפישותיי על מעמדם בקהילה.
ובכלל, המקום בהיקף מצוין מאוד ביותר ומתאים מכל הבחינות.
אז עניתי,
הודיתי על ההזחה למרכז ההתרחשות, וביקשתי שבאירוע הבא יפעילו את השפעתם ויזיזונו חזרה לשולי הסצינה, היא הקומפורט שלנו.
מינורי בניהול בלחצים
פוגש בקפה בת של סלבריק'ה.
לומדת בבית ספר שילדיי למדו.
בית ספר שלהורים מהצפון התל אביבי הרגיש והישן יש אמירה בו.
שואל אותה באיזה כיתה היא.
"ו'" משיבה.
"מי המחנכת?"
"אני כבר לא בבית הספר ההוא."
"למה?"
"היה שם לחץ."
"לחץ ממה?"
"לחץ שבשנה הבאה הולכים לבית ספר אחר, אז עברתי לדמוקרטי, עד י"ב."
מינורי ביניקת יושר אינטלקטואלי
אֵם, שעדיין מדממת את לידת בכורה,
השומעת מאמה האוהבת, אינטליגנטית, נחרצת, כריזמטית, קולית, מצחיקה,
(בין היתר, ויש להניח שמסרים דומים לאלה לא לראשונה) ש-
מעתה, תחלק את העולם לשניים<div "="">
- מי שיתייחס לילד הראשון ולבאים אחריו בחיוב,
- ומי שלא.
מניח, שצחוק צחוק,
- האם אולי קבלה מאמה, בזמן אמת, שפריץ תובנה אותנטית, מזוקק, ישר לעין, ,
- ובה בעת תזכורת עכשווית, נוכחת, לייתור, להיעדר תפישת יושר אינטלקטואלי כמקדמת חיים, שספגה עד אז.
- ובהיכרותי, אכן, בצד איכויות רבות, יושר אינטלקטואלי כתפישת עולם מקדמת, לא נמצא,
- ולא נתפש ככזה.